Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 41]

( לג C עס לבבו / פן יעה השומע את דבריו אל מקום אחר — ) ואיש יעשה כזדון להעמק שאלה / או הגנה למעלה / למק הפילך ביישת אשר עמן לרגליך : הלא לב חכס ישכיל פיהו / לאמור : את אלה לא ידעתי / ולא יראה גך ערות דבר ושב מאחריך ״ אבל לא כן האיש אשר לא רגל על לשונו / מענה החנם ועצתו / אס יחשה / אס ידבר יצר לו י הולך הגזים יודע ׳ ונעקש ררכים יפו?1 באהת — " ועוד בה שלשיה / אשר הורה החנס במאמרו וצחות לשונו: למוד לשונך לאמור : אינו יודע / (ר״ל להתליע דגר בבירור / כהוראת מלה זו ע״פי יסודי הלשון — ) מוצא ‘שפתיך תשמור ✓ לבלי יעברו חץ / לאמור : זאת חקרתיה כן היא I אף אס ידונת ני האמת אתך * ואל ישיאך רוח גבוהה לאמור : הן את אלה ידעת* / ואמת יהגה חכי / כאשר עם לכד אדבר / כי לא יהיה תפארתיך על הדרך הזה / אם יעו שוממיך אך מעע «נקודת האמת אשר אליו כוונה מחשבתך וחורשי עליך רעה / גס כוו יבוזו לך / לא כן כי תבחר לשון 'ערומים / ושומעיך ישפועו הס / והיה כי לא יפארוך גס לא 'ימירו את כבודי ־־־ ״ וזה הדבר אשר דבר משה עבד ה' : 'נחלות הלילה וגו׳ / ולא אמר בחצות (ומשה מי לא ידע? אך) פן לא ישערו היעב חוזי המלך ויתבזה / לכן העניו יוכל גלא שת לכו לזאת אשר יאמרו : הן משה לא ידע ותומת ישרים תנחם : * נ? - ס נזורי וחמי אלופי ומיודעי!; לא אובל התאפק להציג לפניך הנה דברי משה ניפוי חולדות j סאקראטעס אשר העתקתי יען כי נחותים המה. לעדן , הזה 0 למען דעת ני לא בכל עת יאות לחנם הדורש שלום; ועונת עמו לדבר כאיש אשי אין אתו נכונה ני אס .עת לדבר ינלב נכון נעות נדנר האמת כי יש אתו * 1' י ג א 1 3 ידעת