Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 32]

( בד ) הארץ 0ימו לפניהם לאמר / סאה דביז חכמינו / סאת לוו עלינו / כזאת עשה החכם הזה ן אז תאלמנה שפתי שקר הדוברות עתק בגאוה ונח " או אז יפקחו העדיים עיניהם וידעו. אח אשר לו מדיח נכבדות ונפש חכמה / ועי האיש ירא ה׳ ל או אז יודע הקדוש, והאהוב לחלהיו/ אז יניל הקלוש והמתקדש / הטהור והמעהר : ההולכים בדיך חכנדס'ומתנהגים על פי מדותם / הן '“המה תמימי דרך * וייה רב טוב תעשו בזה לעם I כי כמת / האיש אשר לא חלק לו אלהיס בבינה ורחב". ,י בי, ולא עלתה גורלו להיות מבעלי הגמ/י j הלא ריקה נפשו ומאומה לא ידע מדברי. חכמים. / מיה הגיע' להם ומה עשו■ ולא לו יהיה הטוב : ומדוע יגרע? ר ' י . . ־ ־■ ־ ך׳■: ׳־ •* ־־ .י :■'■j .. אך בזאת השמרו : לבלתי פרש האגדות השחומות אשר אין ״ פי׳ גלוי לכל יודע שפר ולשון חכמים / משנו יד מהם/ גי לא תהי' תפארתכם על הדי־ך הזה : כי בעי0נו.לאינו אשר יפרשם כל איש ככל העולה על רוחו!✓ החכם בחכמתו זהיסיל גאולתו אשר לחכמה תחשב ■לו ל ויש אשר ימצאו.מקום לשום ע״י דופי בחכמים! כי לא יחפוץ כסיל בתכונה כי אם בהתגלות לנו / ע״כ הס שמחים . במלוא תואנה לשום עליהם עלילות דברים / קנו תודה לאמור : הן רכים המה המאמרים. השחומים / אין אתנו תדע עד מה ברור כוונחס " תנו כבוד ליזנמיס לאמור־: "הן מפי חכמים לא וצא הוללות / אך מה נעשה ואנחנו •לא״׳נדע משקרות.הניחו : אך הנגלות לנו ולמינו המה ללמד מהם חקי חייס מוסר השכל חכמה ודעת,ל־קר.ת כנוד^נפש/חנמיש. ״“הן אלה שומו לפני העם וכהן;תדברו "" ולדעתי. ■-כה -יהי׳ י המשפט מאוח לדכי כס נשפר ינתנס אי-ש **■"-■ ־ לכבוד חכמים *•׳:המעשים והקורות אשר קרו את חכמינו יספי כלשון צח וביותק שפתים. / יושן: לקח מה טוב לכת בדרכיהם / יראה יקרק חכמים / טהר לכם ותמים דיכם עם ^היס׳זאכשיס’; ישמע חכם וידמה אליהם , והאיש ההמוני ידעני גכהרדרכיהס ליקן כבוד לחכמים " חוק ומשפט בהנהגת האדם יבאר / איך כחכמת:הנפש יתכונן ואיך יאשר;עושהו־* ואם ידנמיכהנהגת ה׳ או געגיני מדע / יראה נינת נבונים וטוב