Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 33]

( כית ) (טוב טעמם * אולי ב&סתי'הנצה נפש׳יקיה ני אביה* חכמת חכמינו/ תבקש הנמה ודעת וירבה ננוד׳ישראצ — " - ■ V. «*׳.ז*/יי" ד" והנה אודיע לאדוני / את המעט אשי עשיתי ט{פר *הדברים הח!ה * ראה נא אדוני.i דנתן עשו פרי טהפריס* אנוכי התלותי לשים לכי % אידו<יוס׳ כינוי! 'ע:ןצל יקר . ראתה *עיני ו*בי ראה חנייה ולפת יייכה נדר-יהס : .גס בחי׳שי כאנורת מכתנך/*פ סוג ייצאתי כפי־ האגיויו אשר נתת לבן לדרוש בהן " והן יש אתי נתור מהיר יודע צחות לה״י! נותג לשון צח וקל להבין ותזכו תבן לה נעימות מליצה / ואצו עציו : כתיב לי מאמר זה והרחיג הביאור נו נאשר אומר איך : נשה נא לספר המעשה הזה ולהוסיף לקח מוסר השכל עליו• בלשו; צח * אני אגצה-ילו רעיוני ודעתי אין ‘י-ערזך ערך מליצה והוא יהיה לי לפה. / אני עורך לנניו.מעךנז,לנ. והואיתן אמרי שפר " ועל טוב יזנד הבחור גשמו; מאי״ר סעמנין ♦ DR ,רביס ילוו אלי לעשות עמדי נדנד הזה %,חלר ניאמן אהי ד^.,*’להס./ ני סיב הדנר נעיני ז אך נכד'ממני עשוהו לנד../ צעיר אנוכי לימים ורב לי עוד ללמוד ולאסוף חכמה' ודעת לנפשי וצחור.בחכמה עד כי קצרה יד וקטנתי מעסות את כל אשר עלי לעשות / ואף. כי אשית לני גס לזאת ללמד ולהויוס,*- שי0 עיניך על הדנריסאשר אניני עויך לייריך " 'אס טיביס "הס / ישמח לבך / ני אתה השבות זאת / דבריך באו אל נפש• ״ נא! אל תכלא׳ממני דנריךואנוכי אשמרפבלגי עד ני יבוא עת לעשות •/-ני־ י ק יו גע״ני חתנך * זארצ ליעח ני הכותב ישוה תמיד לנגד עיניו׳ הקורא.אפר אלין ישיסדבייו: אס׳איש ואם נער כן יערוך עיךמליצתו לב כותב •ושביל ישכיל פיהו / לדני כלשון הקויא כמו שער ננפשו כא: דנת׳ותכונס איש אשר אליו הוא דונר : ננד ילדי שע&ועיס בלשון חנה ורבה / ונגד איש דעת ידבר דבר־ו בלשון איש