Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 14]

< ו >' לא יתכן לאבד עדן ההריגה לשס"תפארת V אבל עדנו כאן1 לשון חולין / כי כן כתיב לחלל גאון כל צד (ישעי' כ׳'ג ט׳)";? ונכתוב ואתה חלל רשע (יחזקאל כ״א למ״ד) מר פירשו רד״י; לשון חולין / ואין.נ1ה ספק כלל אחרי שנמצא שש נקבה זונה וחדלה מזה העדן * אבל כאמת יתכן לומר שכון המשורר, לשמש בשס זה המשתמע לתרי אפי / וכמוהו ג׳׳כ כתיבת צד / שיעלה נזה ג״כ כדמיון השומע או הקורא למיון הרעת אוהביו כשפיכת לס נקי של צד / שהיא חיה זנה ועהורה במעשיה ומדותיה / אשר יפלה לפני רודפיה גכורי הציל : איך נפלו / לשון תמיה והשתוממות / כאלו אמר'נפילתם היתה למעלה מדרך ההרגל / כי איך היה אקשר שיפלו גכוריס כאלה : אל הגידו בגת / הנה דוד היה עוד עס אנשיו נעת אשר קנן את הקנה הזאת בארן פלשתים / ולכן הזהיר אותם בזה שלכל הפחות הם לא יגידו אותו נערי פלשתים : בנות פלשתים / שס^ננות כולל לכל הנשים כעס מה מבתולה עד זקנה / כעין שם כניס אצל הזכרים כני פלשתים / כיי עמון / כני ישר^1 / ולכן תרגמתי כנות הראשון כשם ערויען לכלתי כפול מלה אחת פעמים : ושרה תרומות / שדה שיש עליו קמה נראה כאלו מריס ראשו מנר האדמה / כי נראה יוקר מרחוק כשדה אשר אין עליו תבואה / וקלל הרי גלבוע שאל תבוא עוד עליהם ברכת ה׳ / ככנור שפצו את פיהם לקחת דמי שאול ויהונתן: מגן נמרים / אולי שטעם ש8 סגן-הזא על דרך כלל ויחוד 4 שמלכד ענינו הפרטי המורה על כלי מיות^־ המכונה בל״א שילד 4 יורה ענינו הכללי על כל כלי מלחמה הלומים כזה שהם מגינים על בעליהם / נמה שהם מונעים באויביהם ולכן אמר מתחלה ' דרך בלל מגן גבורים דהיינו כלי מלחמה של שאול ויהונתן / ואח״ב פרע מגן שאול וקשת יהונקן וחרב שאול " ואולי שהיה גבורת שאול בחרבו וגבורת יהונתן בקשתו שהיה רוכה קשת משכיל מאוד / ולפי שאין לרובה קשת מגן בשמאלו כמו להלוחמיס בחרב / כי הס צריכים שתי הידיס לדריכת הקשה / לכן לא זכר המגן כי אס אצל שאול: בלי משיח בשמן / כי אם תמיד היה משוח מדם חללים ומחלב גכוריס / כלומר שלא נח זמן רב עד שנקמע ונעשה גללים גלדים והיה צריך למשחו בשמן לרכך אותו