Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 13]

( יד. > י?יגפט.׳נרעלאגן ׳, יד,»ת; ד1א!, אוי!» איי»!, העהן■ ז. . ודא איזט מיר זועמ׳אוס חיך ׳■ \ — נדין.בחדולי3ר ׳פרייגד ׳ יהונתן ן . ודא האלדזעליג ווארסט דוא נזיר f;*; <ויא אויסרארדנטליך דיינע ליבע צו מיד פארצעלינר דען פדדעגליבע אך י זיא זינד גפאללן ׳ ריא העלדן ן הין איזט דאס קריגסגרעהט 1 יהונתן על במותיך bin : . צר?*י עליך אחי יהונתן נעמת לי מאוד נפלאתה אהבתך?1י מאהבת בימים : איך גבלו בבורים ויאבדו כלי מזיחמה : באור הצבי ישראל1 / פה מתחלת הקנה / ואמרו נפסוק הקודס דאמר ללמד בני יהודה קשת הלא היא כהונה על ספר הישר נראה לי היות שעורו שאמר לשיר אותו על דרך אותה הקנה כמתחלתנמאמר ללמד מי יהודה קשת 'ואשר היא כתובה על ספר הישר הנזכר ככר בספר יהושע / והוא ספר נאבד ונשכח ממנו שלפי הנראה היו נכתנינו נו שירי קודש / כמשמפ ג*נ מספר,יהושע : הצבי / לשון פאר ויופי כדנתינ וצבי עדיו לגאון שמהו (יחוקאל ו׳ כ׳) < ואולי שנקראת החיה ה׳ידועה בשם צכי נעבור קרניה היפים שהס כעין כתר לראשה : ישראל / דרך קריאה/ לעורר את לבב ישראל לקונן על אכילסס הרנה מטלת שאול'ויהונתן שהיו תפארתם : חלל /• לא