Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אלול תקן (1790) · p. [Seite 24]

( W7 ) שמע מעולס שהקריב אדס אשה לקרבן * והמחבר הזה החלק* פה הקל בהפעיל/ויחס הגבול.שאליו ביחס הפעל וצריך להיות .קרוב אליה לא קרבתי — אך על שגגתו הזאת גסלח לו ני גס האשה הצנועה והנקיה דקדוק בעיני החסיד הזה אשה זרה ועל כן לא קרב אליה לנגוע בה אפילו באצבע קטנה — ) מפתת ביתי איהי ואביזריה (צריך להיות ואכיזרהא ני המחבר דבי פה מאשה זרה) הרחק נמטלזוי קשת גבוריס אותה הרחקתי / קזרס נמו דוה צא תאמר לה האמיתי ✓ (מליצה צחה : תאמר לה האמיתי I ) מביתי החוצה אותה הוצאתי <לא ידעתי איך נאה החצופה הזאת אל בית החסיד / הלא הרחיק אותה למעלה ־מפתח ביתו הרתק נמטחוי קשתגבוריס) להיות נאחתהשפחות לרקחות ולטבחות אותה לא רציתי (ראו ערמת האשה הזרה ידעה כי גדולה שמושו יותר מלמדו על נן בקשה ממנו להיות שפחתו ־־־־) עדות ה׳ הנאמנה ונו׳ כי היא שעשועי וכלי חמדתי / אוצרי זשכיותי / ענקים לגרגרות♦ שמחי / אחזתי אח ורעיתי ונו' / אמי אס לבינה אותה קראתי t לכת ולבית אותה לקחתי ונו' ״פטרה לראשי אותה נשאתי /. אילת אהבים ויעלת חן באהבתה שגיתי (המחבר הזה רוצה להודיע ני הוא היטיב מעשיו מהרמ״כס ו״ל אשר אמרו עלץ ני הוא למד שארי החכמות רק להיות לג לרקחות ונו׳ והתורה לבדה תהיה לו לגבירה / אך החסיד הזה געל ושקץ מאוד נהחכמות מד שלא ירצה לקחת אותם אפילו לשפחה / ולנן התורה לבדה היא אשתו / היא אמו/ היא אחזתו/ היא בתו היא רעיתו / היא ביתו / היא שפחתו / היא עטרתו / היא ענק לצווארו / היא אופה לו היא טבחה לו היא רקחה לו 4 \היא עושה לו נל מה שלנו חפץ — אשת חיל כזאת מי ימצא?) כיריד קדם מי יחן אותי ׳ שס הרבה תורה למדתי(ופה?—־) ואד בה׳ בטחתי זכו׳ י כן דבר המוכיח הזה בגודל לבב ויקרא כקול גדול את צדקתו וחסדו I כן הודיע על דלתות ספרו שלא תפץ בחכמה ושהוא משולל ונעדר מהם / מה יקוה הקורא בראותו פתיחה כזאת? מה יאמר אס יראה האיש אשר יזהיר את העס על גסות הרוח בגבוה לב ידבר? מה יחשוב אס ישמע יופי האיש אשר מאן הכלס להודיע שהוא משולל מן חכמות / איהי־ות לבלתי למול קנמות? אין יכול האיש הזה לשפוט ע3 מר