Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אלול תקן (1790) · p. [Seite 22]

( שעד ) על העוג אשר עשה פ*י ספרו הנחמד המרות / ני לא הדרן* המוכיחים האלה דרכיו / ולא כמחשמתס מחשבותיו t ועל כן נל הקורא את דבריו ימצא נועם לנפשו / ובוודאי אס יהיו כל ספרי המוכיחים האלה בכף אחת וספר המדות הנ״ל בכף שניה / יכריע את כולס ♦ עד הנה דברנו מההבדל יאשר נין מוכחת הקדמונים ובין תוכחת האחרונים חצד המדובר / ואולם בס מצד המדבר יש הפרש גדול במאוד " כי הקדמונים הן הנביאים בכל דור ודור והן חכמי התלמוד לא הוכיחו ’את בני דורס ני אס על ידי התפעציוק דפשס ורוחם / נעת אשר ראו דנר מתועב געשה מבני דורס / נלאו נשוא אותו וכלכל לא י כולו / על נן קמו ויוכיחו / כי כן דרך האיש אוהב משרים נפשו בקרבו גל תשקוט / רוחו בל ינוח בעת אשר בני אדס סבינו הולכים נדרך לא עונה/ וכן מצאנו בתלמוד (נרסות פרק גי) רב יודא גר אהבה חזייה להאי כותית דלבישא כרנלתא גשזקא סבר דבת ישראל היא קם קרעיה מניה זכו׳ ואף שהודה אחר כן בעצמו ואמר מתון מתון ארבע מאות m שוויא / מכל מקום נראה בגלוי מהמעשה הזה / איך לבס בער בקרבם בראותם דבר אשר בעיניהם נתעב ומשוקץ / ולא יכלו עוד להתאפק ולעצור ברוחם t והתועלת היוצאת מזאת רבה היא / כי דברים היוצאים מן הלב / נכנסים נס כן אל לב השומע ויפעלו בקרבו נראד / לא כן בחתו נקום המוכיחים להוכיח את בני דורם / אשר נל מגמתם וכונתם רון לאסוף ע״י התוכחה כסף וזהב / נדרך המוכיחים הסובבים מעיר לעיר ומתנבאים כמחנה ישראל / או כדרך המחברים ספדי מוסר להרבות על ידס כסף מחירם / או לעשות להם שם קפאית לקרוא אותם בשם מחבר / מה תועיל תונחה היוצאת מפי האנשים האלה? הלא פיהם ידבר ולכס גל עמס 1 ובפרעות בדורינו עתה כאשר רואים אנחנו " פעמים רבות המוכיחים בעצמם עושים מעשה ומרה ומבקשים שבר כפנחס " והוא הדבר אשד נאמר בתלמוד : תמה אני אס יש גדור הזה מוכיח ונו׳ ני לא כל אדם ראך והגון להוכיח את דורו / רק האיש אשר מדע ומפורסם'לאיש ישר ונאמן/ דובר משרים ושונע בצע / לא עשה לרעהו רע מעולם t אוהב ה׳ ואוהב את הבריות יודע לננל I