Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אלול תקן (1790) · p. [Seite 21]

( שעג ) בפהיסיא , רון להשרידיס אשר אור ה, נגה עליהם / לה» לבדם נתנו הדברים האלה 1 מה ייזשונו הכריות בשמעם י 4 שהשכינה נגלות? מה ידעו מירושלים של מעלה? ופל יזי¬ זה יעלו דעות רעות בקרבם לחשוב על ה׳ דברים אשר לא כן j ומידנס המוכיחים כעס זאת לבני ישראל I אחס הסיבותס לב© אחורנית נתוכחתכם * שאו נא עיניכם וראו דרך הנביאי». ברצותם ללמד אק העם גדולות ורוממות ה׳ * אמר (ישעיה¬ «׳ ) מי מדד בשעלו מים? ושמים כזרת תכן? וכל בשלי» עפר הארץ? ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים? מי תכן רוח ה׳ ואיש עצתו יודיענו? שאו מחם עיניכם וראו מי בר*. אלה I הנה תראה איך התאמץ הנביא לעורר לבב שומעיו לדעת; את ה׳ על ידי פעולתיו ונוראותיו ומדוע אתם מתעצליס בזה / ישפוט נא הקורא ויאמר מה טוב לתוכחה אס יעמוד המוכיח וידרוש כזאת : לכו אחי שמעו לי / יראת ואהבת הא אלמדכם 1 שאו סביב עיניכם וראו את כל הנבראים על פניי האדמה / כולם יעידון ויגידו על גדלו טובו וחסדו / ראו השמים מעשי אצבעותיו השמש והירח והכוכבים כולם תלדס על בלימה סובבים והולכים ולא ישביתו / מי סבבס ומי יחזקם לב3: יפולו אחד לאחד? מי ברא כל הנבראים בכוכבים האלה אשר; עצמו משפר? ראו הבהמות החיות והעופות למיניהם שוני» ונפרדים זה מזה / בגדלם במאכלם זנמשקס < מי כראם מיי. נתן בהם חח להמציא טרף לנפשם זה בנה וזה בכה ראר, התולעת הקטנה הזאת / אף ני מצער היא במאוד מאוד / ל* תחסר ממנו מאומה מכל אשר לחיה הגדולה / כי גס לההולעת הזאת נתן ה׳ לב ונכד וכני מעיס ואצטומכא וכו׳ בינו זאת ודעו גדולות ה׳ ונפלאותיו i בינו את עצמנס ותדעו ני אל גדולה' ונו׳ / ואת האלהיס הגדול הזה לא נעבוד? אותו לא נירא 9 ובקולו לא נשמע? חלילה לנו מעשית כדבר הזה ונו׳ ". אן אס יעמוד הדרשן והמוכיח בבית הכנסת יתאונן וימקזנך ויעתיר לדבר דברים אשר אין בהם טעם / יסתור ויבנה ו^פרק ויתרן קושיות ושאלות געניני הדרש אשר אינם נשמעים להשומעי© כאשר המה נמצאים בספריהם ובפרטות בספר אסר לפנינו! •ועל טוב יוכר שם הרג המפורסם ד ־■גפתליזהיוץ וחללי על ״■ 1*