Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אלול תקן (1790) · p. [Seite 20]

, ׳*וצאת ורוח בכנפיהם ופו׳ אשר דרשו חז*ל שפם חנופה וגסות <רוח 1 מדת הגאוה נאה לאדם קודם בזמן ולכן קרא אותה נשם *קנה / מדת החנופה היא הילדה ׳ והנה החנופה אינה רוצה שילמד האדם אגדתאונו׳ ווה הוא שמלקעת לו למות / ומה שאמר למות / הרמו פפ״י הכתוב בכל עת יהיו נגדיך לנניס / ועוד אמר הנתוג אם יהיו חטאיכם נשנים ונו׳ והמקרא צוח גם ׳שינה זרקה והוא לא ידע (גס אנחנו צווחין עתה I ) וגשות הרוח אינה רוצה שילמוד הלנה ונו' “ ולא אעתיק לפניך כל 7נריו ני נלאיתי נשוא אותם! נן שס המחנר את המשל הזה עומס לסחי ולמאוס! תחת היותו לפניס נחמד ונעים בעין נל יי ׳גוה עשה לו המשל הנקי הזה / כי קס עליז / נאשר יקום איש «גל רמהו להרגו ויפשחהו * ותהי המשל למשל ולשנינה ״ ־—■ ומעתה צא ושפוט קורא אהוב I איך יועילו ויעזרו תונחת מוסר הנאמרים על אופן הזה? איך תנעם ותטעם לשומעה ואיך תמשיך לנס להעזת אוזן אליה? הכוה מוסר ננחרהו? הזה הדרך אשר בה הלנו גניאינו וחנמי התלמוד? עד מתי נהיה נעצני כסף וזהב אשר עיניס להם ולא יראו / אזניס להס ולא ישמעו? - ועוד דרך רעה אשר להמוניחיס והכותבים ספרי מוסר בימינו * ^שר גס כן לא לעזר ולא להועיל י והוא המנהג לערנג ולבלבל בתוכחתם / סודות מדנרי קבלה הנשגניס מאוד מהמת ההמון ♦ ושתים רעות עושים בזה הדבר הרעה האתת / שנל דבריהם לא יצלחו ולא יעשו פרי / כי העס לא יבינו נלל דבריהם ויהיו' בעיניהם / כמראה לסומא וכנכון לחרש ✓ כי מה יכין העם בשמעם דברי המחבר הלל נאמרו (דף נ״ח) "רחל מבנה על בציה מאנה להנחס הכוונה הוא כי רחל ידוע שרומז להשכינה׳ ננינול וככה על מיה על שהשכינה כגלות וכו׳ ולכן אמר נאום ה, ני אז יהיה השם במלואו וכו׳ ני אז יננוס השם ב״ה לירושלים של מעלה וכר עוד שס מביא הזוהר הה״ד זנפשענס שולחה אמכם &מר הקלה אתון גרמתון דאנא ואתון נטרוד מעלמא הא מטרוניתא נפקא מהיכלא וכו׳ הזאת תונחת מוסר להמון עם? והרעה השנית / שעל ידי חונחתס כזאת גורמים להגשים השם לה כעיני אותן האנשים אשר ידעו ואשר יבינו מעט מזעיר מזה/ ני מטעם הזה י אשור נאמת לדרוש גדנרים הנשגבים האלה u נפרהסיא