Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אלול תקן (1790) · p. [Seite 19]

C ) שבחכמות לא ישלחו את ידם / על כן אינם מעורבים דן הכריות כלל / והלכות דרך ארץ והנהגת אדם לחדרו כמו ור נחשבו להם / נכלאים בכתיהס ואינם יודעים מאומה ממשכנו התכל ' ומעשיה / את פועל ה׳ לא הניעו אשר נראה ונגלה לנו כל יום ויום וחדשים לגהריס על פני האדמה הזאת / ועל אשר אינם הוגים בתנ״ך / צא יכלו לדגר צחות בלשון ענר / ואת לשון העמיס אשר בתוכם יושניס לא יחפצו לדעת כי מאסו גה /. ועל כן בלעגי שפה ידברו * ומליצותס מליצה מעורבבת ומבולבלת לא תואר ולא הדר לה * ובהגיע התור והמועד הקצוב להוכייו אנשי עירם ובני דורס / אין אתם יודע מה לעשות / במה ימשכו ל3 שומעיהם להאזין לדבריהם / וילכו ויחפיאו דברים לא כן בדברי דרש ואגדות / ויתלו אמתלא באמתלא / (כי הדרש בגמרא מר היה אמתלא כמו שכתבנו) וכל העולה על רותם יאמרו ד זה הוא כו!נת הדורש הקדמון ׳ אשר מעולם לא כוון לדברי רות כאלה " ועל ילי כך מתעבים דנרי הדורש הקדמון מאוד בהלכישם את דבריו בגדים צואיס ומגואליס * ואציגה לפניך דמץן אחד מהספר מרפא לשון אשר לפנינו * וזה לשון המחבר הזה * *לבש״ס דכ״ק יתיב ר״אור״א קמיה דר״י נפחא מר אמר ליה לימא מר שמעתתא ומר אמר ליה לימא מר אגדתא פתח וכו/ אמר להס אמשול לכס משל למה״דלאדם שיש לו שתי נשים אחת ילדה ואחת זקנה / יללה מלקטות לו לבנות וזקנה מלקטות לו שחורות ונמצא קרת מכאן וקרח מכאן וכו׳ אימא לכו מלתא דשוויא לתרווייהו כי תצא אש וכו׳ והנה המאמר הזה צריך באור. להדן דכר חכמים וחדותם כמה שהמשיל לשתי נשים כי לא‘דבר ריק הוא ויש לפרש באופן זה ונו׳» עכ״ל המחבר הנ״ל / יאמר נא מי שיש לו מוח בקדקדו האם המאמר הזה בגמרא יצטרך עוד, לנאור אחר זולת ממה שהיא מבואר מעצמו? יאמר נאכל משכיל מה שיקשה לו בהמשל הנחמד הזה אשר כבר נמצא בפי המושלים. הראשונים / עד שנצרך להתעמל להבין אותו? אך נתר לי זעיר ושמע, תשובת המחבר ופרושו בהמשל הנזכר וראה איך הפליא לעשות צלל במים אדירים / בא עד נבכי יס למען העלות — חרסמחרסי אדמה! אמר : "כי השתי נשים כמשל רומח לאותן שתי נשים היחעות והן חנופה וגסות הרוח / עפ״י הכתוב והנה שתי נשים; יב ב ב ג! י יוצאת