Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אלול תקן (1790) · p. [Seite 16]

( עיסח) בי מעולם לא עלו על לכס להאמין דיר זר מאת ✓ והחנ& יצגה דעת רוח? ומעט מהדבר הזה ודוגמתו 1 אנל לא כולו ככר הכיא הרכ ר׳ יהודה הלוי כספיו המפואר כוזרי (כמאמר שלישי) ואציגה פה מעט מדכריו נפי אסר לקטתי אחת הנה ואחת הנה :!! אמר הכוזרי כן אני רואה כחלקי דנריהס מהוצאתם «!׳פסוקי התורה אל פניס שמרחיזת אותם ההקשה / ותעיד הנפש " ני לא היתה הכוונה כפסוק ההוא ונו, אמר החכר אכל נאמר «! ונו׳ או שיהיה הכאתם לפסוקים על דרך אסמכתא ונו׳ כסימן *ישמיקל עליהם זכרם אך ההגדות מהם שנוהגים דרך הצעה *!והקדמה לעדן שרוצים לנתצו ולאמצו ונו׳ ואני מודה לך מלך י, כהר שבתלמוד יש דברים שאינינו ינול להטעימך טעמים " מספיקים ולא להביאם כקשר ענין ונו׳ ומה שהיו(התלמידים} «!ניזהרין כמה ששמעו מרכותיהס עס השתדלותם .שיחברו כל " מה ששמעו מהם והיו נזהרים שיאמרו אותן במלוחס כעצמם!< ואפשר שלא היו מנינים ענינו ונו׳ איך כל זה נמה שאיננו ״נאסור וכמותר ועל נן לא נרגיש אליו» ♦ ענ״ל מלוקט אך לפי מה שהכאתי אין אנחנו צריכים לנל זה י ועל סי זה תוכל להכין מאמרם פעמים רכות כתלמוד " אמרו (כרכות פרק ראשון) מאמר רב חסדא מאי «דכתיב אוהב ה׳ שערי ציון מכל משכנות יעקב / אוהב ה' שערים 1, המצו־ידס כהלכה יותר מכל כתי כנסיות ונתי מדרשות ונו'» אשר לכאורה יוקשה מאוד על שאלת הרג הזה נאמרו מאי דבתיב / כי מה הוקשה לרב חשדא כפירוש הפסוק הזה עד אשר הוצרך לדחוק ולפרשו כפניס אחר? מדוע לא הניח המקרא כמשמעו שהקנה אוהב שערי ציון לבדם ולא שאר משככות נית יעקב כארצם? אכל כוונת רב חסדא כאמת כן היא שאל * איזה מושר ותוכחה נוכל לחלות כפסוק הזה אס נדרשהו לפני ההמון? וזה הוא מאי דבתיב כלומר מה הוא אשר נדרש בזה הפשוק? והשיב ע״ז תונחה כזאת נוכל לתלות בו / והיא : שחפץ השם ב״ה יותר בלמוד הלכה משיחפוץ לשמוע אגדתא ותפלות ככתי ננסיות וראיה יותר חזקה לדברי היא מה שאמרן (גיטין פרק ראשון) " אמר ליה רב הונא כר נתן לרב?/אשי מאידצתיב קינה.ודימונה ועדעדה? אמר ליה מתמתא' ־u 'י י וארן i