Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אלול תקן (1790) · p. [Seite 13]

( שסה)!בדמיונות השומע אותם יאמין כי לא לו יגיעד־׳הדבריס אשר נאמרו במשל הזה ועל נן יעה אזנו לשמוע ולהאזין / והוא לא ילע ני בנפשו הוא! עד ני נאחז נח3לי תוכחתם באין פנות ימין ושמאל / ונעל נרחו יענה אחר נן ויודה חטאתו אשר חנזא י וזה הוא אשר נקרא בשס משל / ני הוא מושל על דברת גני האדם ותנונתיו / יכריח אותם נעל נרחם ושלא בעונתם / לשמוע להאזין ולהודות / מה שלא עשו זולת המשל / כמו המושל אשר יכריח את ענדו לעשות דנר מה נעל כרחו — ועל פי המרים תנין ותשכיל עעס וסבה לדנריס רניס אשר נמצאים נספרי הנניאיס / אשר נמו זר נחשבו כהשקפה ראשונה " כי מצאנו פעמים רכות שנא לנביאים דגר ה׳ לעשות דבר מה אשר יפלא מאוד• נעין האדם / כי כן צוה ה׳ ב״ה את ישעיהו / ללכת ערום ויחף (ישעיה כ') את ירמיה / לקנות בקבוק חרש (ירמיה י/'ג1) את יחזקאל / להעביר חרכ חדה על ראשו ועל זקנו ולהבעיר השלישית משערו באש (יחזק?) ה׳) ולהושע אמר : קח לך אשת זנונים (הושע א׳) ודומיהם רבים / וכבר עמלו וערחו המפרשים לתת עעס וסבה לדברים האלה / ואולם הוא הדבר אשר דברתי למעלה / שהנונה נזה היתה רק להעות אוזן החועאיס להתונחה אשר תצא מפי הנביא " ני אס חשים לב להתבונן במעשים ׳האלה תראה שכולם נעשים געת ובזמן אשר רצה ה׳ להזהיר את כל העם מקענס ועד גדולס ולא אישים פרעיס לבדם / אך לשפוע ולהוכיח אח כל ההמון הוא דבר קשה עד מאוד וממש כלתי אפשרי בנח הנביא לבדו / ני רבים מהמון אשר לא ישגיחו כלל על דבריו / ורכים אשר לא יכלו להבין היעיב אותם וכדומה , ועל כן צוה הקב״ה את הנביא לעשות דבר אשר יהיה זר ונפלא כעיני הרואים / דרך דמיון ללכת ׳־ערום ויחף / ועל ידי פן בוודאי כל הרואה את הנביא ישעיה / איש נכבד ונשוא פנים / הולך ערום ויחף כאחד הרקיס / ישוס וישתאה וישאל לאמור על מה אתה הולך ערום ויחף? ומתוך השאלה הזאת יכנס הנביא עם השואל נדברים ובתוך כך יגלה לו מאמר ה׳ : כן ינהג מלך אשור ונו׳ / וכן הוא בקחת הושע את אשת זנונים ובשארי / כולם רק 'לעורר לב ההמון על פעולת ממעשה הנביא נדי לסבב שישאלו אותו