Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אלול תקן (1790) · p. [Seite 12]

י ( שסד} די מושרו ותוכחתו נחות הנפש החיטאת / כדי שיהיו דנריו נכנסים ויפעלו כה / ואין זאת כי אס / רק על ידי מליצה שירית t נעימה ומסודרת / כי היא מושלת ככוסות האדם וחודרת כמשניות לנו ותמשיך רעיוני השומע / לא כן כהגדה פשוט־ת נאשר ידכר איש חל■ רעהו כהמון העם t כי החוטא, לא יתן לב לשמוע אותה ולהאזין לדברי המוכיח / ונמו כן כקב הרב הנ״ל נספרו הנ״ל (שס) ,,ומה יתרון עוד יש להגדה זןנשיר שכהיות מליו מעטים כנקל יסוקו כנפש וכנח הזוכר / דל אבל המרבה לדני קצתן תקיפות וקצתן חלושות ונא זה ונטל *י את זה / גס אחרונות משכחות ראשינות לא יעלו עוד על יל לג השומע ונו׳ “ — ולפעמים הצפינו תוכחתם נמשלים ונדמיונות ונפרט נרצותס להגיד לאדם פרעי פשעו וחטאתו v וכן עשה נתן הנכיא בהוכיחו את המלך דוד על קחתו את נת שכע לא דכר אליו לאמור : מדוע עשית הדכר הזה? איך לא יראת לשלוח יד באשה הזאת והיא נעילת כעל? וכדומה / ני אס התחיל בדנריס אחרים על ידי המשל מן העשיר וההלך ♦ ומתוכו נגלה אליו עונו וחטאתו מעצמו י וכן עשה הנניא אל מלך אחאב / כאשר כרת מלך ישראל ברית עס נן הדד מלך ארס / התחפש הנביא נאפר על עיניו ויבוא אל המלך מונה וכנוע והוכיח אותו על חטאתו (מלכים א׳ כ׳) / ודומיהם רניס בספודי הנכיאיס וגס כזאת הנובה מבוארת ונגלית י ני נודע הוא מתכונת ודיעות האדס לאהוב את מעשיו ודרכיו ביותר / וכל איש ואיש יחשוב בלבו לאמור : אני הצדיק כי בל דרכי משפט וצדק ואין עול / ועל כן אס יתעורר איש. להוכיח את החוטא ולהודיע אותו ני כזה ובזה שגה וכזאת וכזאת עשה / לא במהרה יטה החוטא אליו את אזנו לשמוע את דברי המוכיח ר׳ץ יפנה .vh עורף ולא פרס / ואס ישמע את לכריו מפני הנכוד או מסכה אחרת / לא להועיל ול^ לעזר יהיה התוכחה / כי הדברים לא יכנסו כלל בלב השומע ולא יפעלו בקרבו / ואחר פנות המוכיח לדרכו יהיה בעירו 1b אינס נאמדים כלל ומה גס אס יהיה החוטא איש ננכד וקצין העס! ני מה יעצור כרוחו לגרש המוכיח מעל פניו / כפתחו את פיו. לדנר? וכעבור זאת השתמשו החכמים מ1ה במשלים; < ~ ' את