Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אלול תקן (1790) · p. [Seite 8]

( שסי ) ן פה שרצחה ומהרה מבל* הבליג ונופש < על גואה לבית אמת:! ותחת אמרו (פשוק ר) וכפיה שוררת # הי׳ לו לומר ובקו^! דם קראד־. " דף י״ח ש״א נושאים אלומות ונד מה מתקו למין המנקר המליצה הנעימה הזאת/ כלה מחמדים י ומה מאד השכיל המשורד פה לקשר את הפסוקים אשר יקשה מאד למשורר / וזה אשר יקראו לו חכמי האעסטעטיקא דע) 6יכר4צונ4 וכל דברי השיר הזה המה שכליים ונחלצים עד מאד " אך בדברי פמרס (דף י״ט) מצאתי לשאול את פי המשורר : איך הציגהו כנביא בוטח באלהיו / ונאיננו בוטח t בתרי הפנים בנושא אחד (שם פשוק ה׳ ו׳ ז׳) * ובסוף השיר שס בפיו עוד על מים רבים אל עליון תשירי/ ולא ידעתי מי הוא האיש עמרם פעם ינבא / ופעם יחשוב את בנו כאובד / מי הכריח את המשורר אל כל אלה המחשנות אשר יבלבלו את מקורא לבלתי דעת את האיש המדבר לפניו י דף כ' נתן המשורר שמחה כלבי / בראותי הנער הובא אל בת פרעה בפקודות■ כזגיקתו השתחוה שם הנער נגמול בטא תודות ־על־4 טוב לו גמלה ומה מאד הטיב המשורר לדבר על שם משה / ופירשו על נ5 נל המעשים הנוראים אשר עשה נימיו " השיר השלישי הוא כולל ספור הריגת המצרי ובריחת משה ממצרים עד תולדת נרו " במבוא השיר הזההחרוזי יומר המליץ; גוצר תורות אמו מוסר אביהו מיד אומנתו רק ואת ישאל פיהו אלך אל מנקתי בית איש הדעת מי יסכים עמו גזה / שלקח משה מושר ותורה מאבותיו 4 ושהיא ילע את עמרם גאיש לעת 1 הילל אשר לא ידע גי