Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אלול תקן (1790) · p. [Seite 7]

( שבט ) (עיי״ש במקומו) י ולפי דעתי היה לו להמשורר מ התועלת בספח את המאורע הזה / גלי תוספות וכרעו! מאשר ספד לנו הכתוב * וכזאת יתרומם נס השיר / אחרי אשר הצפינתהו אמו שלשה ירחים / ותאר גי לא תוכל עוד להצפינו / ותבך א?1.חיק אמו ותקונן סדז גמלצו דברי אם הילד (דף י״ל ע״א) מה געמו דברי עצתה כאמרה : Sk המדבר בין בהמורת שדח אביאך ונו׳ עד קץ יש?1חמת החיות * לא אל1 רשעת גבר ומה יפה המליצה באמרה זכרתי מפלט תבל ממבול המיס נו׳ עד סיף דברי יוכבד ♦ נס דברי מריס אשר אחרה על לבה 4 מתוקים מגופת והנווניס מאד גענין השיר * אך אמרה אולי רוח יישאני אל הנוי פלע ובשימון יחביאנו עד יעבור זעם לא מצאתי לנותס על מרה/ כי מאין יחיה הילד? אם לא על דרך נסי י ומדוע לא אמרה : אולי רוח ישאגו Sk השפה יעבור iSirn דרו ונו׳? אמנם זאת חסר לנו הקוראים / בהציגו כל פעם עצת אל ממרום ערם הלנו לספר לנו את הקורות ♦ כי אי אפשר לקרות את שירו בהתפעלות החמלה על הילד ועל אבותיו בהתפעלות התשוקה לדעת את מוצא המאורע / ני הקורא יודע ני יד אל עושה כל זאת והוא יפנה את כל זה לעובה / וזה היה לו להמשזרר להסתיר מעין הקורא נאשר מר זכרתי לעיל " דף י״ך ע^״א הלכה הלוך גס נגן ונו׳ / לדעתי אין כאן מקום לשיר ונגון / ויפה עשה המשורר אס אמר פה