Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אלול תקן (1790) · p. [Seite 9]

( שסא c אס לבטא תודה נגמול גמאו ניח פרעה / ידע מושי ודעת אשר קכל שס ז מכל אלה תראה ששכח המליץ לפעמים שהוא משורר / ושהמשורר ישגיח על נל מוצא פיו ללכת אחרי טבעי הדביים ושדד הנריאה כמו שהם / ולא ימלא שיריו פלאי צלאיס למעלה משדרי הטבע / ונפרט בערן הזה אשר עינינו רואות שהנהיגה יד עליון את כל המאורעות כסדרי הבריאה / ולא עשה אות ומופת גלוי חוץ לדרך הטבע עד עת בוא הגאולה בהוציא את העם קוממיות למען ילעו ני מה׳ היתה ואת " דף כ״ג ע״א הציג המשורר את משה עומד נשקול הדעת נושא ומתן אס יהרוג אתהמצרי אס לא• וכל וה למען הורות הוא ידע כי עד דור דור עושי טוג ממעיו לא יצאו * לא ידעתי מדוע לא הניחו להרגו כמו שנתו כחורחינו / מנקמתו וקנאתו קנאת אחיו המוכה? הלא ידעו ני על זאת המיתו; אך הרב המחנר ירא לחשוד את משה על חימה וקנאה ח״ו וליאת הציג! מתפלסף ושוקל נמאזני התכונה תחלה אס ישלח ידו בו אס אין 4 והלבישהו ישע ועטהו רוח נקס / ושס גפיו הדברים ומה אירא אס איל הוא הנותן?1י חל או מה חמת המלך > אם מכלינו ירצמ ובכל זאת דפן כה וכה אם יש מצרי רואהו / וירא כי אין שם איש וירץ ויהרגהו / היאות לאיש / אשר לפי דעת המשורר לא בהתפעלת הקנאה והתימה / כי אם אחרי שקול הדעת : והרכות הבחינה מצא ני יצדק בהרגו את המצרי / לפנות כה וכה ולגור מפני הרואה ז משה / משה / מוטב שהיית איש קנא ונוקם נקמת ריעיך כהתפעלות לכנך כשאר קרוציס מחומר מלהיותך שולח ידך כנפש האדם הנתינה ודרישה כזאת J — גס אנכי פניתי כה וכה לדעת את היסוד אשר נשען עליו המליץ נזה / ולא מצאתי דנר מדוע.לא ספר המליץ / ־כראות משה איש ענרי מכה אחיו וימלא חימה רך את המצרי ויטמנהו כחולי ואחר המעשה נתחרט אך אמר שלא יודע הדבר / ואחרי שנודעה " הדכר ברת ממצרים ♦ ■י. נשוף