Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אלול תקן (1790) · p. [Seite 6]

( שנח ) חקון / ואלה הס : להיות השיר החרוז, אשר בראש כל חליך השידס נמו שער לכל דנרי השיר הנאיס אחריו (אר4^ענט)/ ואינו מגוף השיר / א״כ אין להמליץ להמשיך את דבריו הנקובים נעצם השיר על 7נרי השער הזה / *עתה תמה אני איך התחיל המליץ את שירו לאמור : כאשר מת הדור ההוא מה זה ההוא הנמשך על מה שלמעלה ממנו / *זה מה שקדם לו הלא אינו מגוף השיר ז שנית איך יאמר משורר נדול כזה הממלא את דנריז מוסר השכל על כל גדותיו / על דור צדק וישר מעשיו עמו מתו? מה זה תקות צ7יק אס במוחו ימותו גס מעשיו הטובים ולא ישאר להס שס נצחיי בארץ? מדוע לא הרגיש הרב המחבר בזה / ושנה הפסוק לאמןר . כאשר מת דור יוסף 4 מש*ךק?ןןהאבץ ־ או כיוצא בזה י ׳ דף ז׳ ע״ב פשוק ט*ז אמר מפיו יצא נחל גפרית מהול בשמן ✓ וכוון בזה על רשעה בלולה בדבריס רניס למען הכניסם אל הלב * לא ידעתי להצדיק את התאר הזה / כי גפריח ושמן ימהרו את התבערה / ואין בו שוס רכות *תאר לנחת וחן ♦ דף ח, ע״ב פסוק ל אומר דך משמן כלו קבר פתוח /. גס פה יצאה שגגה מלפני המליץ ני לא יתכן תואר קבר על אומר / ונס דבר רך משמן לא יכול להיות קבר פתוה י ונבר קדמני בההערה הזאת חנם מחכמי העמיס ♦ השיר השני / משפר לידת משה עד בואו אל ב*ת פרעה ♦ לא ידעתי מה הסיב את המשורר לספר לנו איך פייס עמרם את אשתו לשוב אליו ולפי דעתו שהציץ עליו רוח הקודש / וראה את הטוב אשר תגיע לעמו ע״י הילד / איך אמר המלי! בפתח שירו (דף י׳ ב ע״ב פשוק ה׳) י^ביו אמר נואש בכה רב בכי הגזה האמין עמרם ברוח נצץ נו? ואס דחקו ספור הכתוב נאמרו וילך איש מבית לוי ונו׳ לספר את המאורע הזה על דרך נס / מדוע לא בחר נפשט «רנ כמתרגם האשכנזי ע״ ל אץ מוקדם ומאוחר בקורה עייי׳ש