Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אב תקן (1790) · p. [Seite 10]

( של ) ידי כישוף ושד או רוח רע / חלילה לך I כי אס כה מחשוב / תשתגע / למען נער שנעון / קברח משאול וחבות באבדון — הנהנת הזאת מרוב העבודה והיגיעה בנבואה הזאת (כי מחוון קעור ועשן בהיכל היתה לפעגדס כמשוגע תשמר שערות ראשה ועיניה כלפ-די אש עד כל הרואה אותה חרד מפניה וילפת) מחה לפעמים אחר הנבואה *) — וכאשר שלח אלכסנדר מלך מוקדון לדערפיח לשאול את פי אךאקל אס יצליח נדרכו אשר הוא הולך אש לא? השיבה הנהנת* הימים ׳ האלה אינם מוכשרים עתה לשאול פי האליל / וימלא אלכסנדר על התשובה היאת חימה / ויגש אליה ויחזק בה להוליכה כחזקה אל ההיכל / ותשיב לו : בני 1 הן מעידך לא איש קש לקראתך ויכול / ואיך אשה כמוני אקום לקראתך ואוכל? ויאמר אלכשנדר : רב לי בתשובה הזאת ויותר לא אבקש ממך * — משיני הצחוק ושעשוע♦ הגוף השעשועים האלה היו אצל היונים קדושים / ועל כן געשו נימי חגם * ונונתס היו בשעשועים האלה לחנך נל איש ואיש לעמול ולהתיגע / לעבוד עבודת פרך / ולחזק את גופו בעמדות / נמו שזכרנו זאת כבר למעלה פעמים רבות י משפר השעשועים היה ארבעה ונקראו כשמותס צחוק ^לימפי / צחוק פיטד־יי / צחוק נעמעאי / צחוק איסטמי *• הראשון נקרא כן על דבר המקום אשר נעשה שס הצחוק הזה / והוא היה לכבוד יופיטער / השני נעשה לכבוד אפאד־־ילא אשר נקרא גם כן פיטחיוס / השלישי היה לכבוד הערקולעם / ונקרא הצחוק נעמאי / על שס העיר אשר נעשה שס / והרביעי. היה לכבוד נעפטון/ שר הים / ונקרא איסטמי על שס לשון הים בקארעט / הנקרא איסטהימום * — למנצח גהשעשועיס נתנו למחנה נתר מן עלי עפיי או עלי זית / או לארבעה: ואל תחשוב בלבך לאמור"” מה המתנה הזאת / הלא *) בקראו ־■את תמצא מה יעיס דביי רמקוק ר׳ יהודה לוי נאמרו : ואס הבלם. ידמו ל ת מין־ ואאריך ן