Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · תמוז תקן (1790) · p. [Seite 18]

־ ג עיח ). לאור יומס ולמגה הירח לא יאיר לך / והיה לך ה׳ לאור עולם ואלוהיך לתפארהך / מה באר הנביא באר היעב / שגוא יבוא היום ולא יאחר אשר לא נבעח עודן! המשפעים הכולדים באמצעית החושים / רק השכל יקים נשאו ממעל אשר ממד ה׳ עליו יזרח •< וכמקום אחר הוא נבא והיה אור הלבנה כאור החמה / ואור החמה יהיר שכעח־ס כאוד שבפת הימים . כוכת מביא גס בזה ברורה ׳מאוד . הלא ידוע הוא שהלבנה איננה מס מאיר מעצמו / רק היא יתקבל קרני השמש הנופלים עליה / ולזה לא חגיה אורה / כי אם בעת אשי תעמוד נוכח השמש בלתי דבר מבדיל ביניהם / ולפעמים גם אור החמה מנושה לעינינו / אס ביום ענן וערפל או אס גוף אתר יעבור לפניה/ ויען שהשכל מקבל ראשי עשתונותיו באמצעית החושים / ואס אלה מוגבלים בזמן ובמקום■ / הלא גם הוא אז יוגבל / לכן נבא הנביא כי הנה ימים באים אשר לא כן יהיה / רה השכל יעשה בשלמות מלאכתו! ודבר לא יעמול לנגדו לשמנו / וזפ-א הזה אשד יעשה בארץ ביום אשר כולו אור דמה מביא ע״ה ואמר והיה אור הלבנה ✓ והודיע לנו שהחשך לא יחשיך מהשכל / והושיף עוד •לאמו■ ואור החמה יהיה שבעתים מנתו חזק מאז עד שלא ימנע מאורה באדים העולים מן הארץ / ובגלל זה אמר נאןר שבעת הימים והס שבעת ימי הבריאה אשר הי׳ בהם האויד טהור וצח / בשגם האדים. אשר עלו אז מהאדמה נשארו על הארץ ולא התערבו בו כאשר הכתוב כי לא המעיר נו׳ לעד! ואס כן כולו הוא משל להתפשטות הדעות הדמות . ומי לא עין שמת ה׳ דבר במביא ההוא! בהודיעו לנו במאמר קצר השתנות העתיס לעוב אשר כל עבדי ה' מחנים להם / והמשיל ממשלת השכל לאור צח ובהיר / אשר יומס ולילה לא יכבה / ודבר אין בארץ אשר יחשיך קררו מבוא 12 הדברים אשר סכיניו./ וגס יוכל להיות שדמה מביא באור הלבנה את האנשים המקבלים ידיעתם מן האחרים / נאשר תקבל הלמה את אורה מן השמש i אך לא כן יהי׳ באחרית הימיס הלא אז תמצא הארץ דעה את ה׳ / וכל האדם ידרוש בשכלו / ואיש נבוב ילבב ני תצלח עליו רוח ה׳ / ו*1 יפלא בעירך הקורא הנכון / שפרשתי מאמר הנביא ע״ה על לרך כמשל! הלא כל חכמי מפרשי המקרא פירשו כן :הכתוב ונוגה נאור *תהי׳ המיס מידו לו כו׳ על משה רמוע״ה על