Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · תמוז תקן (1790) · p. [Seite 13]

( שג ) בעיוני הדברים אשר נראו לו נכר באמצעית עין החושי / והכת הזה נקרא נח המדמה / כן יש. כת לשכל להרחיק הגשמי מהעיון / עד כי לא יותר עוד רק העיוני לכד! וכזה תתרומם ממשלתו / באשר לא יפנה עוד אל הבא אליו מהחושי / לדעתו ני יש משמינים השומנים את הנח הזה לעשות בשלמות תפקידו / אכן יתגדל ויתנשא לחשוב במחשבות אשר הבדיל מהחושי / ואולי יצלח גס להביט בדברים הרמים והנשגבים כמו נצחית הנפש / וכיוצא בזה . ולא כל האדם זונה לזה / לא כעבור שאין לו הנח ההוא / רק למכן המצא דברים רבים המונעים אותו להכין נח הזה אל הפועל / וצריך לו עוד ללחום בשומניו והשליכם במלחמתו ארצה / ואס בנל זאת נפשו נכספת מאוד לדעת / אז תחי׳ רוחו לעשות מה שביכלתו / ובמוח הוא ני לא לשוא תהי׳ עמלו . ומה מאוד הטוב לנל לאדם בשומו בז שתי נוחות האלה האחת היא נח הנוספת — המנוח או ההתרשלות / או לדעת דבר — והיא תקרא בלשון עברי : הנפש . השנית היא נח הפועלת ✓ ותקרא רוח על ההשתדלות להרויח את לב האדם / ואס. נוחות האלה מתאחדים ר״ל שיפנה הרוח אל נח הנוספת וילנו שניהם יחדיו אל תכלית אחד / אז יצליחו להשלים מה שהתחילו לעפות / ואס אמנם הם מתנגדים / או ני רפתה נח הנוספת / הלא אז תתגדל והתחזק נח הפועלת / וזה תוכל להיות לפעמים לתכלית ההיזק / זההפשד / לולי היטב ה׳ עוד לבני האדם לתת להס עוד גס נח השלישי / ההוא יקרא נשמה (אז השנל) והיא תמשל בשתי נוחות הראשונות לצאת עליהן נפי שכלה / ונשחת שדי תבינם / יען השכל והנשמה אחת היא לכן אקרא הנח האחרון תמיד בשם השכל / אך השכל הזה לא יתחיל משטרו מיום הולד האדם רק אחר זמן מה t וזה הוא יסוד מונה מחכמת הבורא ✓ לתת בזה אל האדם רצונית חפשית / אשר לא לו קהי׳ אס ימשול השכל מיום התחלת ממשלת כ׳ נוחות הראשונות אשר זכרנו / הלא אס בנקל תהיינה אלה נננעיס לפניו ויעבדוהו כחפצו / ואז יחשוב האדם שאין לו בחירה כלל / ואין לו כי אם רצונית אנושית / על כן הקדים הנורא יתעלה ממשלת הנפש והרוח לממשלת הנשמה היא השכל. אולם לרוב