Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · תמוז תקן (1790) · p. [Seite 14]

( rn > לרוב חהי׳ממשלי» להנל ילי־יק / אם שת• מפות הנזכרות כנר הזקו ולס / לק הושס כאלם האות המנדה אשר על ידה יהי׳ רצון בוראו ואל תכלית מה יברא / ר?ף כי זאת התאוה איננה לו עצמית / הלא ההידח ישנתנה לו / והגדל או' הקנון לפי לרך החנון אבר היה לו/ ולמען ננץ ואת כטוב טעם ודעת / יפלח נא לי הקורא הנעים / אם אאריך מעט בעדן הזה / (אתחיל אה עיוני מבריאת האדם . הנה ראיתי בלבי האדם הנביא / כל עוד היותו לכדו / לא ישים לבו רק על הדברים מצרנ״ס לו . ואס יעמוד לפני עץ פדי נחמד למראה וטוב למאכל / יתעבג מאוד למראות עיניו / אך לא עש אליו לקחת את הפרי עד כי ירעב / והיה כי ירעב אז יסנדפכו למלאות נפשו ובעודו נכפו ינלגינו ובכה ישנה וישלש עד שישבע / ואחרי זאת ילך לדרכו! יישכח את וממשה אשר פשה / וכאשר הלוך ילך דרך רב / ומה ראשו אבריו נכדים _ עליו / ו יא יכיל ללכת מהר כבתחילה / וישבי ׳על הארץ ותפול עליו תרדמה ויישן / ואולי כי הולם הוא חת אשר דחה ואת אפר עשה / וכאשר תשוב אליו נפשו וייקץ / דשא את רגליו וילך / ובלכתו ירעב שנית / אך יען ני הרחיק •מאוד מהשדה / ולא ימצא בזה דבר להשביע נפשו השוקקה ז׳ יזכור את העץ הפרי ואת מקום עמדו היטב / וימהר דדן אל המקום / וכראותו אותו מרחוק ישמח לקראתו! ויגש רקח את הפרי מלא חפייו ויאכל וישבע ויותר / מס כתה מחשבותיו תרבינה / בזכרו איך היה רעב ושבע / רעב והשר לתס / ולאחר עמלו נס שנע / יחשוב פן יבוא עוד העת אשר יהי׳ רעב ואולי נס השר לחם / ויאמר בלבו / הלא טוב ני אקח דדי מפרי העץ למען לא יחסר לי אס ארעב עודי/ ועל לרך הזה יקש אח האשה אשר פגוש בדרך לאשה / לא כי יאהב איחה , רק למען <ץוה צמאונו / אולם כאשר ידע אותה ותהי ופלד לו כנים או בנות וראה אח עצב הריון וחבלי ידה 7 להדק אח כניה! ובכל זאת אליו תשוקתה ־1־" יען ני תי־ע את חולשתה אז תוכר נו אש אהבתו / ולהראות לה מחשבות לבן < יעמול להביא טרף לדתו / וינהמה על על