Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · תמוז תקן (1790) · p. [Seite 12]

( שב ) ואס כלשון יהודית תדברו / אשי לא ישמע כלי עס ועם < הלא ימצא■ אנשים טובים וצדיקיס אשר דיר ה׳ נגע: בלבם / יתרגמו דכרינס בלשונות העמיס למען יראה להם / ני את התנמה חאהבון / והאמת תדרושון / - והיה זה לנס לכבוד ולתפארת . < * אולם טיס אציגה פה תכלית מכתבי / אבאר דכרי הנביא אשר זכיתי וכיונתי באור ה' . הנה ידוע• שנייצוצי וקרני השמש אשר יפעלו באמצעית העץ במוח האדס / ידמו וייצירו בגלגלת! ובמחשבתו תמונת כל יש הנמצא לפניו / אך ביום המעונן אשר בו האויר עב ומעורב הרבה מן האדים העולים מן הארץ / או לא יראו דברים הנמצאים זנים ובהירים נמו ביום אשר השמש בגבורתו ינוהל את האדר מן הדברים המונעים את קרניו מבוא כקו השוה בעץ הרואה / ואס כן כל עוד שנוספו דברים המונעים האלה / יהי' האור הלוך ותסור / ואז נאמר כי חושך / יען שהחושך איננו דבר עצמית רק שלילת האור / ונן נאמר להפך / כאשר יחסרו דברים המונעים / ני הולך ואור . אמנם האור הזה לא יפעל ני אס על הגופני ובפעולתו לא יולד באדם שוס משפט שכלי / אס לא יהי׳.לו נר ה׳ והוא נשמח האדם / האוספת כל רושם ורושם הנעשה במות באמצעית העין / לדמות ולהשוות איש אל אחיו / ואחרי זאת תקחיאת שיביט המשפט לשפוט שפוט / אולס לא כל משפטיה אמתיס אף כי צודקים המה לפי הפעולה או הרושם הנעשה במושבה : יען הבדל גדול הוא / אס קרני האור המולידים את הרשמים יוצאים ובאים באויר; זך ובהיר / או באדר מעורב מחלק• האדים נאשר אמרנו, וגם כחושים האחרים יש להבדיל / אך לא אדבר מאלה . הלא תכלית דבורי הוא האור / וכאשר פעולת הדבר המאיר תקרא אור על דבר האיר עיני האדם בזה כן פעולת או משפט השכל יקרא אור״יען שנס בזה תאומה מחשבות ועשתונות האדם . יען שראש משסטי השכל נולדים מחוש הראית / אס כן גס השכל יטעה ויצדק במשפטו לפי תכונת האדר אשר נמסו נו הקרניס אשר על ידם הוקס המשפט " אפש כאשר יש כח לשכל לדמות בעיוני