Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · תמוז תקן (1790) · p. [Seite 9]

( רצם ) החג הזה לא מנע איש ואיש מלעשות כל מה שלנו חפץ / נש האנשים נס הנשים רצים ושביס נעיר ונרחומת זנשדה יזם ולילה ולא ישבותו / ויהיו נחשזגעיס ונחשידי דעה וילכו בנגדיס משמים / ויכרנרו ויפזפזז ביעריס ובשדות / ויהמו ויצומו בקול המולה •גדולה / וישתו עד נלי חוק / ובשכיין לא ידעו בושה ויעשו תועכוח גדולות ויזנו איש את אשת רעהו / .וילכו חשופי ערוה / סוף הדבר נימי החג האלה עשו את כל אשי נפש איש משכיל וחוס דרך נחלה נו י ואס אשד גס נפשם נימים אחרים הגעלהו . מוה קראה נח האמונה I כי •גס הדבר המשוקץ והמתועב בעיניהם תמיד ✓ היה בימי החג הזה קודש כעיניהס והחטא והפשע נשאר ימים / היה עתה מעשה צדקה ואמת I זזמ<עך השלישי והיותר מפואר מן כל האחרים היה חג סערעס סעלייזיט / *) ולא היו בו היופי כאשד היה בשני מועדים האחרים! כי אס חגו אותו בלי המון ושאון / רק בסוד ובחשאי ועל כן נקראו סודות . והיונים אמרו כי סערעס צוותה לסוג את החג הזה / ומדי ארבעה שנים חנו אותו משך תשעה ימים / ויתאספו יחד אנשים ונשים נערים ובתולות לחוג אוחו/ אך בןככר* לא היה רשאי לבוא בו. היונים האמינו בי כל איש ואיש אשר ידע הסודות האלה יהיה מאושר בארץ ואף אחר מותו ייטב לו / וכל איש אשר לא יגלה לו הסודות האלה / יהיה מוזר ונענש בחייו ובמותו / ועל כן שלחו את נניהס בעודם קטניס אל הנהנים למען יחננו אותם ולטהר חת לבס לדעת את הסודות בהיותם אנשים / אמנם האנשיס דיזאגנעס השטאיקר וזאקיאטעס לא האמינו בהבלים האלה ולא/קשולהחנך 7לסודוקז האלה כי מאסו בהם *) היא ידתה בת זאטורמס וסיבעלע׳ והיא למדה את בגי האדם לחרוב לזרוע ולאפות ולצייר ציורים! ועוד דבייה ייעיליס 1 ותצוייר כאבה יפת מראה ונכדיה בנדי יושבי כפייה! יושבת על פור ובימינה כלי מחריפות ונפמניה שבע גדול לדוש ׳ ומגל יד ♦ יעל זרועה. הל מלא זרעוניע והבינה שני אנריס האתי חורש והשל זורע « ופול שניה אשר יוהכ האתד דש והשני קוצר