Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · תמוז תקן (1790) · p. [Seite 10]

( ש ) בהם . וגן היה סדר חגיהם : נימים הראשונים הקריבו קרגמת רעשו כחקי׳הס ופמנהגיהס / ביום הרביעי נין הערבים עשו הקפה מס הסל אשר פיה על עגלה ושורים מושכים אותה ורכיב מנשי אעהען הולכים אחריה ובידיהם סלים מכושים אשר היו בהס דברים נסתרים וצפונים אשר לא ראתה אותם עין איש . ביום הלזמדשי הלנו בולם במשואות / על דבר אשר בקשה סעדעס את בתה פואזער&ינא במשואות אשר הדליקה נאש את ההר ההר עטנא*\ נאשר גול פלוצוא שר הגהינס את כהה הנ״ל ועל נן נקרא היום יוה המשואות . היום הששי היה שנת שבתון וקודש מכולם ונקרא יא5וס (צורח) . כיוס ההוא נשאו תמית האליל ה5ה כפאר והוד וגדול מאטהען לעלייזיש וינגנו ויזמרו בקול קדול / ודרך הזה נקרא דרך הקודש . ביום השביעי צחקו וסעשי גדרפס ולמנצח נתנו חומר שעורים / למען הזכיר ני למדה להם סעדעס לזרוע שעורים זלעחון אותם ולמשות מהם לחס . ושני ימים האתרוניס לא היו קודש כל כך . נל ימי החג הזה לא הובא איש לבית הנלא / ו*שופגדס לא ישבן על כסאות למשפט . וכל איש וחיש אשר גלה דבר זה משולות ה1ה פיוש יענש. ועל הדבר הזה גרשו את דיאגאראס / וכמעט המיתו את עשילום המשורר ואלציביאדעס המהולל על שלא חשנו את פ־הס מלגלות הסורית . דעות הפותביס קורות העיתים שונות מאוד בדבר הסודות האלה / מהם אמרו ני הכוהנים הויו לעס דברים נשגבים אשד לא יאותו לגלות בפומבי / ומהם אמרו כי עשן בחג הזה זמה ותועבה / ועל כן הסתירו מאוד וימיתו את האיש י מגלה לבלתי היות להם לחרפה ולבוז / אפש אין פה מקומו להאריך בזה . החתיבוה בדפים הימים *) ההר עט ff היא כאי ציציליען נאיטלליא!■ ופעמים לנות מקיא ההל תזה אש ת;ק חקינו ומתרינ כל הנכר הנ־מ / ועפ״י זה נעשה המשל יי! הדלקת המשואות י