Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · תמוז תקן (1790) · p. [Seite 8]

( רצח ) והדגל הזה היה יזקלע באניה אשי נקראת כשם האלילה / והאניה הזאת הונאה מטעיאמיק עד ה־כל עלייזיני / ולא ע״י סוסים ופלדיס ׳ *) ויקיפו כדגל הזה / הזקנים ראשונה הלנו / אחריהם אנשים אשר לא כאו «דיין נימים / ואחריהם הנערים והטף / וישבחו ויזמרו למינעחוא ויתפללו לה . המועד השני היה חי באנוס ׳ **) אשר קבלו היונים ממצרים וגס הוא יחלק לשני מינים החג הקטן והחג הגדול / התג הקטן חגו היונים מחוץ לע־ר על פני השדה נעת האסיף וקראו לו לענעא (אשר הוא בלשון יון יקב) והחג הגדול נקרא ריאנידא על שם האליל אשר נקרא נס כן כשש הזה וחגו אותו בימי האביב כתוך העיר . כימי החגים האלה היו גש כן כל מיני צחוק ושעשועים הן על המערכה (קאוזפ^ע!^) והס על הבימה (טויצזביהני) בשלשה ימי החג *) תחת האליה היה תעשה אומן אשר תופל להבין א® למדת תכימת המיכאנינה/ ועל ידי כן התנועעה האניה והלכה 1דרכה **) יאכוס היה בן יופיטעל ואמו אטאלטהעא ( ולדעת המצרי® היתה אמו זעמעלע)/ והבתולה(ני*£ע) ניז^ה היתה לו לאומנת ואביה אריסטעאום לחורה מינערווא הגינה עליו כ1 ימי היותו נער בשנים / ובגדלו ויהי לתבס וגמר גדול ויעבור בארן וילמד למי האדם דברי« רבי® אשר לא ידעו לפנים הוא המציא נסיעת התאנים ושאר ען פרי גתחד וטיב ׳ הוא החל לנטוע כרס ולהוציא ממנו יין * את באנוס ציירו כנער חשון שח / ועל ראשו קרניס קטנים ( מורה על גבורתו) ותגזר בשריגי גע; י גס צייי־הו רוכב על נחר (טיגטר) ולשמאלו גפן חלא ענביס / וסביב לו מלא קיפי® חזריס ואריות« וביחינו ענב גדול אשר יסחט בידו / והיין נזל בכוס אשר תחתיו/ אחרים ציירוהו ערוס יושב על מרכבה וכפיריס אסורים לפניה ובידו ריחח מעוטה בעלי גפן הנקראים טהירזוס וכתר על ראשו מעלי ירק הנקרא עי£יי וכן ציירהו סביבו בתולות יפות מנגנות ומזמרות ובראשם איש משורר מכל הדברים תוכל להשכיל מעצמך את כוונתה בזה הענין ׳ ני רצו להורות בזה■ גבורות ותוקן היין , גס מעפה ומשפט איש שכול אשר לא ירא מפני כל וני היין יקת לב וכדומה לזה רמס ■■ ■י י י י