Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · תמוז תקן (1790) · p. [Seite 5]

i; I ( רצה ) הראשודס אשר לא רגו עוד הספרים כארץ / והחושך כסה פני תנל וימששו כעור / על כן תעו העמיס ויחשבו מחשכית זרות ואלילות מן ה׳ ועצמותו / ויאמינו כי הדנר אשר עוג להס / ייטג גס לו / ואת אשר רע געיניהס ירע נם לו / ט לנס טחו מהשכל דרכי ה׳ כי לא כמחשבות אדס מחשבותיו ולא כדרכיכם דרכי׳ / על כן תמצא ט נל הגויס והעמים הקרינו לאלהיהס קרננות ומנחות / נחשנם שייטג לאליליהם המתנות אשד יתנו לו כאשר ייטב נעיניהס אס יקרע איש להס מנחה או נדכה *) י וכרבות הימים השתגעו עוד יותר מזה ויחשנו כ• אליליהם ישנה נעכורס אח חוקי הטכע ויעשה להם כסיס ונפלאות ♦ עוד הוסיפו לעשות להם דנר מגיד עתידות (כדמות האורים והתומיס הקדושים אשר היה לנו) אשר קראוהו נשס אראקל י גס נכיאי שקר / חחים חולמים מכשפים מנחשים ידעונים וכל צבא האנשים הנודאיס מלכם דנרי שקר ותרמית והמתעים את לבות 3;י האדם / היו להס ולא חסרו דנר * אך דע לך / אף שהלכו הגוים האלה דרך זר וירבו כאות נפשם מספר אלהיהס / נכל זאת האמינו שיש אלהים אחד עליון וגדול על כולם / והאלהיס האחרים המה תחת ממשלתו כמשרתי ועושי דברו גס רוג ההכליס והתעתועים אשר תמצא שנדאו מאליליהס לא יהיו נעיניך ט אס המשלים / מרומז נתונס 7נר אחר / ואף שהמון העם באותו הדור היו מאמינים נהבליס האלה / מכל יוקוס החכמים ביניהם ידעו כי רק משלים המה / ומה לנו לחוש לאמונת ההמון הלא נודע שההמון יאמין לכל לבר / ואיה לאוס וגד בארן אשר ההמון נו לא יאמין לדברי רוח יתחזקו וק מזו וארצו / גי האש אחרון־/ c3״n להצה6 אטזען ני אנשי *) אפה השחר לן ליזשוכ מחשכה זרה לשפוט מדבי,© איור דנית, פה ממעש העמיס , על חפשי אבותינו הק־ושיס « חלילה לנו כי כרחוק .מזרח ממערב כן רחקו דרכינו מ־רכיהס! כי הקיבנות אשד הקריבו אבותינו בימים ההה היה על פי ה׳ האל הנאמן ן וכאשר דבר אחרי הן פנים •אל■ פניה עסמשה עב״ו ויצוהו להקריב לפניו עילה מנחה חבחיה , לא כן דרהי'העמיס ההם אשר כאות נפשם הקריבו ולא לאלהיס האל הנאמן./ כי אס לאלילים ולשעירים «!(שר לא יועילו ולא זצילו * y 9