Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · תמוז תקן (1790) · p. [Seite 6]

( רצו. C m זאזלת / זה נצה זזה צצה * על צ! אס קשפיט b דעולן עם אחד לא להמון פשעה ני אס להגדולים.מחכמים ועל פיהם פשפוע אס ישר פעלס אס לא ♦ מחגי ומועד* דדונים ♦ אנחנו לא נזכיר נזה ני אס החגים והמועדים היותר ידועים ומפוארים לנדס / כי הקטנים ופחות ערך רבים המה ואין לנו הועלת אס יולעו לנו אס לא . שלשה מועדים לאנשי יון אשר מפוארים מאוד / והס מועדי 5?!!נאטהענעאי/ מועד על־־־^ייזכי / ומועד באעי-ס . המועד הראשון חגו להאלילה מעערווצ *) ושני מיני חג היו : חג לקט. וחג• * ) מינערווא יקיאת גה ק כשי* פא^לאס, היא היתה בי. הליל יופיטער > וב־או המושלים שיצאה מראשי כאשל הכה עליי היורש פולקאן« «היא היתה שית •החכמה / בי גס יופךעד שאל לפעמים את כיה ודע לן אהובי הקורא י כי בזה המשל / אבו הקדמונים להודיע! שהחכמה לא נקניתידק ביגיעה ועבודה רבה « ושמושי הנפש אס הרעיון והמחשבה בראש הוא , על כן אמרו שאלילה חינעי־ויא שהיא שרת החכמה יצבה ׳מראש יופיטערע״י הכאת החרש « בה הראו בזה כי החכמה משמחת תמיד , ובחכמה עשה ויעשה ה׳ את כל / כי יופיטר היה העליון על כל האלילים ובכל זאת שאל את פיה ־ מ־נעיווא הזאת לירה את בני האדם למות להם בתים קחני.. אשר ישבו לכנים באהלים. / ותלמד אותה לארוג ולעוות / נם הכמת .הרפואה וטכסיסי ■ מלחמה הודעה להם י וכאשר לחתו הנפילים עם אלהים (המשל ה:ה מכובה בחוש־ ואפילה / והחושבים גי מצאו כדמותו בתוי־תינו הקלושה * שגו מאד כי צא עלה על. לב הפות* התזדס לכתוב דגי כזה ־ ) הודעה ודוערווא את גבורתה ועוצם ידה / היא בנתה את העיד אטהען יהאניה הראשונה , היא הושיעה את הימנים במלחמת עראיא *־ ז ־“ ל תהי תמיד עמס מיל זאת תוכל להשכיל את מוצא הדני מהמשל הזה וכי הוא חורה תמיד על קני; החכמה כי החכמה פיעלת הכל וכמו שאמר החכם בתחבולות תעשה לך מלתחה היונים ליירו את מעעיידא כבתולה יפה / עיניה זהרו כזוהי הרקיע / והכרת פניה ענתה על עוזה וגבורתה ׳ כובע ישועה על ראשה / שריון •על בטנה מוגן אפר נקרא בפס עגיךע על לבה ׳ ובימינה חנית