Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · סיון תקן (1790) · p. [Seite 17]

אין.אלו אובדים? אחר שרכים השתקעו כין הגויים כמלכות' המאגול / ומי יודע בשאר המדינות מה עשו להם / וגן הס אובדים מארץ ה׳ הר'הקדש / גס מאחיהם בני יהודה ומימן/ ני מיום שהתרחקו מאתנו למדינות הרחוקות בארץ אשור / לא שמענו דבר מהם / ולא הס ממנו / על כן מרגע בראותי' קצור ד״ה זה אשר ליהודים בחוף מאליבאר / המו מעי אליו / ני: נתליתי על שבר בית יוסף / ואמרתי אולי יש תקוה לבוא גבל ידי כן לעמוד על ברור הדבר י זה החילי לדבר ולעורר לב בני ישראל על הפנין הגדול הזה / על שבר בית יושף / בהתעוררה נפשי עליו על ידי קצור וראשי דברים מד״ה עברית הזה / שבא לידינו מידי חכמי העמיס הדורשים על תכונת הארץ ועל יושביה ועל קומתי׳ ./ ולולי כי זה שלש מאות שנה הגדילו הפורטוגי״זי למשות לעבור בארות קו המשוה ולסוב קצה דרוס (קאפ דע באנא עספעראנצע) וללכת דרך מורח עד מאליבאר / ואחריהן ההולאנדי שערכו שם עמהס מלחמה / לא היו נודעים לבעלי איראפא עד היום תכונת המדינות האלה ומי יושביהן ומה 'מנהגיהן / כי אם מעט מעט תערובת אמת מעט בשקר רב גס מאז באו ההולנדיים לשם עד היום / אנלפי שספרו והעידו ני יש שס גס יהודים / היו לנו כחלום / ולא ידענו דבר ברור / ואולם קצורי דברים מד״ה גדול שביד היושבים במאליבחר שהעתקנו במאמר מגיד חדשות / הס החלו ללבן ולברר הדברים בדעתנו / ועדיין היו הדברים קוהיס ואינן מבושלים בנו / מטעמים שכתבנו כמאמר הנ״ל (שס קנ״ו א׳ ב׳) / ואולם הקשובה היקרה הזאת מך׳ יחוקאל רכבי הנדפשה עתה / היא המחזקת והמעמדת כל מה שנזכר בקצור ד״ה הנ״ל / כי אחר שלא ראה בעל החשובה דבר מד״ה הזה / וככל זאת מזכיר בברור גמור מענין היהודים שבערי הודו זכמאראטי ובארצות המאגול ונטארטארי ומעשיהם ועניניהס ממש ושוה לדברי קצור ד״ה הלל./ רק שלא יןע לחבר הדברים כהוגן / ולשפוט עליהן בשכלו / וחשב 'שהן מבני גלות בית שני,/ אנחנו שיש לפנינו קצור דה זה המגלה לנו שהן בני י.שראל מגלות שלמנאסר / ובהתחברות לזה השכל..הישל־ הנטוע באלם' / המלמדנו שהדברים מתקבלים יי ' ר א 6 I על