Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · סיון תקן (1790) · p. [Seite 16]

(רעב > מל מקומות מושכותס / שלשית מי הניא הנולים הרדם האלה לארצות רתוקות כאלו הנזכרים נתשובה זו / עד גבול סינא ונערי המאראטי t וידוע כ* הגזלה שהגלה נויטוס קצתן באו לאלכסנדרי ולמצרים ולבבל / וקצתן נשארו באיי ובמקומות הסמוכות להן / וקצתן ומרביתם ביוו לאירו״פא בכל ממלנותיה■/ לא כן הגולה שהגלה מלן אשור הס באו בתחלה לערי מדי שהן לפונים במלכות פיס / ותשס באו בדרך ישר לערי המאראטי ולטחרטארי הנמשכת עד שינא / ולכן הס מדברים עד היום נשפת ארז ישראל שהיא לה״ק / שינקו דור אחר דור משדי אמם / ו*א נשתבשה בפיהם מעולם / וצנן אע״פי שנאנסו ממושל זדון לכפור באמונתם / ואין תורת ה׳ אתם / גס ברוב ימיס שכחו ׳התורה והמצוה / ולא בשאר בידיהם ט אס אוח דם הכרית ושבת ויה׳׳כ / לא שנו לשונם שנולדו בה ושלמדו מנעוריהם מפי אבותם ואחיהם ולכן אין ביניהם / גס באיתן שנשארו בדת ישראל / ני אס ספרי המקרא / לא ספרי המשנה והתלמוד / שלא היו בימי הבית הראשון / אבל בלי ספק יודעי׳ פי' התורה והמצוה /■ועושים נפי קבלתם י ולולי שהיהודים שיערי מאראטי ובשאר מדינות הודו ונטארטארי המערבית למלכות שיכא הם מגולי שלמנאסר / איפוא אם כן יהיו האובדים באיץ אשור שזכר הכתוב / וארץ אשיר ידועה עד היזם / והיא הסי״ריא המתפשטת למזרח העולם למדי ופרס והודו? ושאלה זו לא תכבד על הסכל המתפאר נקכלותו / ושמח בלבו שהוא איש חם שאינו יודע מתכונת העולם דבר 1 זולתי הרחוב שהוא דר בז / ני הוא יענה מה וו שאלה מי יודע נמה מדינות יש בעולם אתרי הרי חשך ומעבר ליס שנשתקעו שם / אך שפתי חכמים יזרו דעת / ני נהיוס נודעים גבולי הארצות נמעט נלס ויושביהן ומנהגיהם t ואי־ אפשר לנו למצוא מחוז ראד למושב מי אלם שישבו שם הגולים האלה עם רב נמוהט שנים רמת ודורות רבות מבלי שיודע מהן דבר לכל ממלכות האיראפא / וולתי ארץ הודן וטארטארי ושינא שנגלו לנו מקצת מעדניהן וה איזו מאות שנה מעת החלו חדות ממלכות אירופא ללכת שמה / והן ארצות שהדעת מתנת שגאו לשם,מערי «די בדרן ישר / וני איו