Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · סיון תקן (1790) · p. [Seite 12]

( ירמז) «ן הקורוח־אשר קחנו «6 מעמיס אשר נא« נאר5ס t י Ifi מתי גאנו נמדינה ומדינה / ולא מאין כאנו לגור נה / ו5& מרשיונות שרי.הארץ שההישמו בתוכם / ולאמן הקורוין שקרו אותנו בתוכם / סוף דג ר הכל .סובב,על המהומה הראשונה יום גלותינו מעל ארצינו ניד מלן מל 4 אז אנדנו נל pn * ואין עוד הלב על מכונו / עד ישוג ה׳ לרחם עלינו« וא© פן תבין מדעתך כי אין לסמוך על קשונת ר׳ יחזקאל רכב* שאמר כי באו יהודיס לקושין מגלות טיטוס בשנתס״ח לעמים t ומאין לו ולמשפחות הגרים שס שבאו מחדש לשם מאשכנז והורקי לדעת בקדמוניות כאלה / האס אנשי בית שני שבאו לקושי! מיד אחר החרבן כתבו ספר ד״ה מתחלת בואס שס * ושסופרי ד״ה המשיכו דבריהם מד היום / דבר שלא עשו כל. הגולים מכל המשפחות הנכבדות שבאו לבבל ובכל ערי המזריוי ולארצות היונים וליומא וערי אשמר / כל והאין להאמינו v ואילו נמצא. ספר ד״הןנזה נקושין / היה הגביר ר׳ יחדיאצ מזכיר אותו ומעתיק ממנו דברים / אבל העיקר נראה כדברי קצור ד״ה שנעתק מד׳'ה ענרית אשר היה ניד היושבי© הראשונים שכקושין שבאו לשם מארצות המאגול הגדול / ולהם גתן שעראס פערימאל החיריות על טסי נחשת / ואלה המשפחות כעת אינימו / ובלי ספק מבניהם עודם בערי הודו 4 זאבותיהס היו מעשרת השבטים מגולת שלמנאסר / ונמו. שבארנו דבר בטעמו במאמר מגיד חדשות 4 ומאותו ד״ה נתפשטו דברים והגיעו ליושבים עתה בקושין / ועליהם סמך משי3*האגרת / ורובי דבריו אמת וצדק! גס שמות הגדולים שזכר! והערים שהתישנו בהן / ומה שקרה אותם עם אנשי פורטיגאל מיום בואם לתויף מאליגאר / ואח״כ עס אנשי: האללאנדע במלחמתם מס הפורטוגיזי/ הכל דברי טעם ודברי; אמת / וגסהס גודעו להסמד״ה העברית שביד נוליהשבט־ם* ני הם אע״פי שהוליכם השם• לארץ אחרת רחוקה מנחלת אבותיהם / והס האובדים בארץ אשור / ובמי״ש.במאמר מגיד׳ חדשות! לא עבר עליהם השממון הגדול כאשר עברי עלינו. / ועודם למודים בכבודם הראשון' לרשום קורותם על ספר •'/' ולהיות אנשי שם ונבורי חיל 4 ונמו שתראה מן הספור הקטן ׳ י של