Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · סיון תקן (1790) · p. [Seite 10]

( רסו ) נמלאו שס ארבעה אנשים גדולים שמואל קשטע! / חד בליליא / אפרים צלח / יוס״ף הלוי / ואין ספק אצלי / ני אלו היו משאריה ישח1 ומגזע.גדוליהן שכרתו ביום זעם מתחת ממשלת המאגאל״ ונמלטו במאליבאר / כי מערי אשכנז וטורקי אי אפשר / שהרי ־קודם שבאו הפורטיגיזי ואנשי האללאנדי למאלינאר / לא היקה זאת הארץ נודעת על נכון באיראפא / ואין יבואו שמה / זולתי שנאמר כי באו שס מגלות אנשי בית שני שבארץ תימן / וגם זה רתוק " וכן אין ספק ני מגזע הישרים האלה ואחיהו הנכבדים שנמלטו מארץ המאגאל / ועוד ממשפחות אחרות שנסעו אחרי כן מממלכת זדון המאגול / ■להמלט על נפשם בארצות המאליכאר כאשר,נמלטו שם אחיהם / נשארו רכים כארצות-ההם / אבל א*נן נודעים , למשפחות האשכנזים והטורקוס.שהתישנו שם קרוב למרכבו / שמהן ר' יחזקאל רכבי כותב האגית׳ וביד גזע אמונים אלה שנמלטו ביום זעם מחרב המאגאל/ יש הד״ה העברית / שממנו ראשי הדברים שהעתקנו במאמרנו ־מגיד חדשות / ואילו היה באירא״פא איש חכם לב וחוקר נאמן מבני עמינו או מן העמיס / בדור שבו בא קושץ קחת יד האללנדי / שהיו עמהם אז ארבעה ראשי ישראל שזכרנו / מה נקל היה לו לשמוע מפיהם חדשות רבות שאנו .צמאים לשמען / ני גלי ספק היה בידיהם דברי הימים שלהם/ אך לא בעבור זה תאבד תקותיו בענין זה / נ* השכל שופט / ני עוד נמצאים בארץ הודו הגדולה והרחבה הנה והנה רבים מבני ישראל שהן מגזע בני הגולה ההיא שהגלה שלמנאשר מלך .אשור / ורק מידם נבקש׳ את.הדברים. שנפשנו כלתה לדעת אותם / שבהיותם מן הגולים בזמן בית ראשון \ בעוד מקדש ה׳ ונביאיו בישי2ל / ולא היה בימיהם חרבן כולל ואבדן גמור/ זלא היתה הארץ לשממה / ועריה לשרפת אש / רק שהגלים מלך אשור . מארצם והושיבום בערי מלכותו וביניהם היו נדוליהס וחכמיהם / נשאר בס גדלת ישראל / ומדת נביאיהם וסופריהס / שהיו תשתיס קורות העתים שעברו עליהם ועל ישראל ועל כל ממלכות הארצות / וכמו שרמזנו במאמר מגיד חדשות / וכן קרוב הדבר שהלכו עמהס בגולה מחמדיהם וספרי •ינביאיס וחכחיס שהי! עד ימיהס t ןנשארו ביד גדוליהס / וכמבואר