Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אייר תקן (1790) · p. [Seite 30]

( רנד ) נולדה / לולי צפנחיך כבפני ימים רדס / ואמור כעדן לשמרך לכל יקרך אתון עד היותך זקוק / נפיפ חוצות נחשבת/ מאשפות מי ירימך? ־־ כה לברה האדמה עת התיצבה למשפע עס הזהב * ויען הברזל דאמר : צדקה אמך / נן מביש ומחפיר / גס בי בנדה ותשליכני אחור * הלא אנכי העליתיך מחדרי .ארץ / אנני פתחתי לפניך תוצאות לבוא ממקום אופל וצלחות נכח פני השמש 5 עת כי קבץ סרך פארור / אנכי נוהרתיך וזצואתך / גלמך ראו עיני לא תאר לו ולא תמונה / ואשים כפי עליך לעשותך כלי תפארת י כל סובך ותפארתך מירי היחה לך / ואתה פנית אלי עורף / ותחשבני כאחדהנבלים* הזאת יהי משכורתי עקב עבודתי / הכזה תשלם טוב גומליך? ויען הנחשת ויאמר : אל תרבו דבר עוד בנגל הזה / הפכפך דרנו / גס אותי מחש משוס עין עלי / ואנכי הטי כותי עמו מאוד מאוד * אחרי צאתו מרחמך / אדמה! ואחרי גמלך אותו / הברזל! פרשת* גם אנכי עליו כנפי חשדי / וארא פניו ירוקות / לא ימצא חן בעין רואיו / ואחמול עליו לכנסו שנית ולצרפו / עד יצא תוארו לחן ולתפארת * והוא בבוז ירים עלי לבו דתננילפניבןבליעל / תחתאשדגמלתיוטוגי ■t ויחי כשמוע הזהב כי חרה אפס עליו / ויען ויאמר : נניס דבריכם / ידעתי נס ידעתי ני הטינותם מאודעמדי/ וכל הטוב אשר דברתם עלי / מידכם היתהלי / אך אל תשימו בי און / לא במרד ובמעל בגדתי בנס / כי לא ככחי ועוצם ׳ידיי הרסתי לעלות הנה / כי - אם האדם המושל ככל קנייד הארץ / הרהיב בנפשי עוז לאמור לי ההוד ולי הגדולה / בי ירבה כבוד ביתו ני יכתיר מלכיו / ובי יקנה עבדיו / בי יכלכל אוהביו / ובי יפתה שונאיו * הגדולה והגבורה הנצח וההוד אנכי אערבנה מידי יקחנה / לכן אתי-אה . - הדבר יצא מפי הזהב ושלשתם עמלו מחריש אין איש פוצה פה ♦ - פראות