Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אייר תקן (1790) · p. [Seite 27]

( רכא ) ני—אס פישר בעידו ידבר / ובעבור זאת נשתנו גס פן השמות של האנשים והנשיס נתוכינו / כי כן נאמר געטשליק מן otcjtyalcf® / וכן קלונימוס מן השס •״Calonem ודומיהם ♦ והסבה למה שהרגילו בני ישראל לקרוא שמות בניהס ובנותיהם כשמות העמים! לא אוכל לרעת בברור כי אולי היתה ונתהווה על ידי הכרח מה — אן אולי מרצונם נעשתה כנהוג עתה בימינו לקרוא את שמו כשם הלועזים ♦ יהיה איך שיהיה בעבור ההרגל והמנהג הזה / נלאצו ונדחקו שמות הראשונים בתלמוד ממקומם * ומטעם הזה נחלקו כני ישראל בשמוחם כפי המדינות אשר בהם יושבים , כי לאנשי פולין יש איזה שמות מיוחדות אשר לא נמצאו כלל בין האשכנזים / ולא כשמות בניהם! שם הספרדים ואנשי איטאליא כנודע י ככל הדברים האלה השבתי אל לכי / וכזאת השנתי גס כן להשואל הנזכר / ודברי מצאו חן בעיניו ״ — (אחר שובי לניתי ועינתי עוד בדברים האלה חשקה נפשי מאוד לבוא עד תכלית השמות הנהוגים בתוכינו ולדעת איך נתהוו / כי מלבד התועלת אשר עליה כבר העירו «כמי העמיס בספריהם / יש לנו בני ישראל עוד תועלת בדזלה / כי על ידי ידיעתינו היטיב סבת וטעס וכונת שם הלועז / נוכל אנחנו בלי עמל ויגיעה לדעת את שמו הקודש לקרוא אותו לעלית התורה / . או לכתוב שמו בענין גטין וקדושין י ומה רב העמל אשר עמלו חזמייס קדמונים על הדבר הזה / רצוני לומר על עדן נתינת השמות / וראיתי בספר לא ידעתי מה הפק יש פאן ׳> הלא ש& העיר מדע לפל! ובלעדי;את הלא •ושמע בכל יוה «מודה רבות כזאת מאחינו ביה ישראל / וכבי העיר חפה אחד מעמגו על זאת ויאמר נמדיית «ולין ובעיירות ההתוכות לה / אוהביה העברים חאוד להמיר כל פעס פתח בקמץ / כי אס אותר הלוע; ׳■ האבן ׳ שליאגן ׳ זאגן / יאמרו העבריה האבן ׳ זאגן ש^אגן ופעה אחת יהיה הקמץ גנון ׳ ואז יחידו אותו בפתח / ני הש8 רזשה לועד® 3עחי3 מאזע,ס ׳ <««ימ קוראי® את שמו מאזוס —