Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אייר תקן (1790) · p. [Seite 12]

( רלו ) ראם יצאו למלחמה ע! אויביהם היו החוק בשפארטא לנצס או למות / ועל הדבר הזה אמרה אשה אחת לבנה טרם צאתו ללחום נגד שונאיו לאמור : או שוב אלי עם מגנך או שוב על מבנך *) — ואשה אחרת אמרה / כאשר כשר לה איש אחד הבשורה לא טונה שמת גנה במלחמה : הלא כעבור זאת ילדתיהו I ולא כבתה ולא צעקה כמשפט הנשים / כי כן הורגלה בנערותה לסמל כל בנפש חפצה אחרי מלחמת לייקטערז אשר כה הוכו אנשי שפארטא מכה רבה מאויביהם / שמחו ועלצו האמת אשר מיהם מתו במלחמה / ואותן האבות אשר בניהם שבו בלי לנצח את אויביהם / בכו ויתאבלו מאוד וימאנו להנחס / כי כן היה חוקם / לנצח או למות אם ברח איש מן המערכה במלחמה קראו אחריו נבל 1 וחרפתו לא תמחה לפני לכתם למלחמה יקריבו קרבנות לאלהיהס ויתפללו להם שיעזרו אותם בדרך אשר המה הולכים / ואחר זאת הלכו בנפש חזק ואמיץ ולא יראו מפני כל — ולמען תת קיום וחוזק להחקיס האלה / אמר ליקורג לאנשי ארצו כי הוא צריך עוד לדבר גדול ולמענו ילך לשאול את פי האליל אפאללא / וישביעם לפני לכתו להאליל / לשמור מצותיו וחוקים חשר נתן להם עד שובו מהאליל ואז ימלא החסרון אשר חסך עד עתה , וילך ליקורג לרעלפיה וישאל את האליל אם טובים החוקים אשר נתן לשפארטא אס לא / ויענהו האליל על ידי כוהניו לאמור טובים המה מאוד / ואם יעשו אותם אנשי שפארטא ולא יסורו מהם / יצליחו וטוב להם י כל הימים י וישלח ליקורג התשובה הזאת לשפארטא והוא ישב בדעלפיש וירעב ויצמא זימת שם למען היות מופת לאנשי ארצו רגתח. אגיד לך החסרונות והמעות אשר מצא חנמיס בתורת ליקורגהזאת " המעות הראשון הוא מה שלוה להמית כל ילד חלוש ומום בו אשר יולד / כי מי יכול לתת רשיון לאדם בדבר *) אס חח אח־ בחלחחה / הביאו לעירו יזושעב על מבינו לקבור 5ס * וזה הוא אשר אתרה או עס חגינו להימו שתשוב סי אתר שננחת / או על יוגינן. שיביאו אותך חושכב על מגינן