Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אייר תקן (1790) · p. [Seite 11]

( דלה ) בנערותם לכל דגר עבודה ל לסכל קור וחום; לאכול נל דכר אשר עתן להס לאכול ולאביו כפלי תענוגים ומכונקיס ל להיות נלתי מורך לככ כי אס יחננו ללכת יחידי כלילה / נס לא יכנו ולא יצעקו אף אס יושרו כשבגו או כמקל יד ן להביא את הילדים כנל יוס דוס להשתה הקהל לשמוע שס מה שנדכרז איש את רעהו / וילמדו מנעוריהם חכמה ודעת ■ל לה־ות בעלי סוד ולא יגלו לאחר את אשר שמעו / וכן היה המנהג לפני כואס אל החדר אשר שס אכלו / אמר להס הזקן : השמרן לנס בני לכל תדכרן חוצה את הדבר אשר אתס שומעיס עתה יוצא מפינו *) •ל לככד את הזקנים וגדולים ולירא אותם (ומה מאוד גדלה והצליחה החוקה הזאת כי לא נמצא עוד גוי זעם כארץ אשר כנד וייר| את זקניו יותר מאנשי שפארסא) * מקום אחד היה אשר שם התיקכצו כל הילדים ושם חונכו לכל הדכריס אשר הגדתי למעלה חכמה וידיעה וספר לא היו בשפארטא / נס ליקורג לא נתב את חוקיו על ספר רק שס אותס כפיהם וילמדם לשמרס ולעשותם ✓ וכן למדו עס הילדים / ועי״! זאת חדדו המורים את נח הזוכר כילדים / נס חדדו את שנלס ע״י שאלות וילמדוס להשיב כהוגן כחכמה וכדרך קצרה* י וכעכורזאת היה תשוכות הלאצעדעסאנער למופת בארן / כי המה הץ מענו הנמות ורב האמת - ואס *) מי יתן ויהי החוק הזק למופת עתה להורים ככני עמינו ־ כי התת שהיגיק אנשי שפארטא את בניהם להיו׳ת בעלי הו־ ולבלתי הלוך רכיל < תרגילים איזה הורי« בבני עמינו את בניהה להיכן ׳ כי זה דרכה לחו ששואלים את בנירס בכל יזם ׳ אחור לי מה עפה מורך מה משהמו? מה עשה העבד י מה אפלה האמה"? וזה דגרו? ה־ברו מתני? סוב או רע? ודומיהם / זע" י זאת נעשה כמבע בילדיס להלשין ׳ וגס כי יזקין לא יסור מחנו ׳ וגם אס יבוא איש אח־ ויוכית על פניהם לאחור לא עוב הדבר אשר ארס עושים עם בניכם / הלא הוא כמצחק בעיניהם ׳ ולא ישמעו לדבריו ׳ כי חנוך הבנים קטן ונקל מאוד;עיניהם עד שיחשבו בלבבם שגס להם לב לדעת חנוך הבנים על אפנו / עד חתי תפקחנה עיני העיוריס האלה וידעו כי חנוך הבנים ה!א דבר גדול ויקר מאוד » לא יוכל איש לבוא עד תכליתו׳ בלע־י יגיעה גדולה ועיון רב׳ ומי ית; זינקנו ספרים לחנוך החורים תתת אשד נכתבים עד עתה להנוךהיל^חס-