Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · ניסן תקן (1790) · p. [Seite 17]

( רה ) שמות והבל? ונו׳ ואמר חיל■; והנה באמת בזזהר׳הקדוש כתב סודות נוראים על אותן ז׳ הנליס / מה שאני הקטן אין בו שוס ידיעה במעשי מרמה / אנל כל דבר תודה גריכה נס פירוש פשוט •/ אבל הפשע גמור והוא רחום. יכפר / אל הקרי הבל בסגול תחת ההי״א לשון שעלת וריק.אצא הבל נפתח הקת ‘־"‘'ההי״א והם ז׳ הבלים של אדס ונו׳ ונו,”" ונהקלימחאת המשיל משל צח ומצוחצח / המלית מיס / והמתיקו / ונתן לתונו קמח / כאלו מוכן ומזומן נרמ״ח איבריו ושש״ה גידיו לשס יחוד נו׳ / לאפות עוגות, אבל תוך נדי דבור עלה בצקו ונחמץ/ לא ידע איש איה איפה הלך ומה היה לי/ ני<לא עלתה בידו למצוא את הנמשל למשלו י ואחר שצעק ובכה וחזר לעלות בהבל / ופער פיו במילין אין בס בינה/ גור אומר שכל העולם "כולו עומד עלה הבל / ופי׳ דברי קהלת הכל הכל העולם עומד על •ההבל' כי מהי 'תיון לאדס שיעמול תחתיהשמש רק ההבל הוא '"היתרון י וכל ואת לפי דעתו אמת נכין על דרך" הפשט * ובסגנון הזה הלך לבאר דיני סדר של פשת והזהירי על אכילה נסה בערב פסח / וסיף סל פוף חמד' שההנל היוצא מפיו של אדס בליל פסח הוא שורף האליפות / ולכך גזר אומר / מי שמתנוצץ אש יראת ה׳ בלבבו יחדד כל דברי ויעשה כשדר שנא׳ הן נשוי או נער או כתולה ני ההבל' שדן בפלסו / כ* אין יד ורגל בא למעלה רק ההבל * ונתן עצה טובה וחמר ואס מתבייש מאשתו ובניו הלא יוכל ליתן על פניו מסוה כישן מעט וימסור נפשו תחתיו / וההבל יוציא " וכן בחור כשהוא מתבייש (כוון על הבחורים האוכלים על שלחן אחרים) הלא יונל ליתן ידיו על פניו נישן או_שאר דגר * הכלל הכל תלוי בלב / וההבל יונא דרך הלכי* ולא תלוי כלל בהכאה׳ כף אל כף שמעורב בו זיוף וגיאות וקיאה של שני הכתות הכ:'ל ✓־ כשרואץ ומערבין המחשבות מרות ושיתוף אשרי מי ששומע לי י כמה לילות בעו״ה כשע־ת מעברין והש נעורים כל הלילה ־ויוני כל זה כשלוקהין בגד מתים ללנ:ו' שקויין קיע״ל מה שדיבר הספר זה לזכרון עוב וכו׳ עד סוף הדרוש * ־ ׳ -י ׳ : הביטו וראו אחי I ■את דברי האיש הזה / היסכלס דעת אנוש? הפך את לנרי •שלמה למען׳הוציא את הבלו. והרכיב