Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · ניסן תקן (1790) · p. [Seite 18]

( רו ) והרכיב דכריס אין להס שוס יחש למען מלאות את ספרז“ אשר קיא כדק בשס יתרות / לו שש לבו לקיים / ויתד קהיה לך על אודך ושבת ונשות את צאתך י בי־ף ל׳ ע״ל כלוי אותיות הא לפא כיתא על דרך נעים קרוב לאמת נאמרו שהה״א מורה על הולדת הזרע / ך״ו מקל שקד / זיי״ן שזנת אותו / חי״ת גוי״ת שמשמרתו מן החטא / וה־ו״ד אשר מעלה לה נשם האיש יותר מבשם האשה מ; רד על כת עשיה אצבעותיו עכ״ל / ולא ידעתי אס אין לאישה עשר אצבעות נמו לאיש? או אס כיון לכת אצבעותיו אשר ירדה בם בפרך? ברף ל״ז ע״ד הביא קושיא עצומה עמדו עליה כל התורנים והחוקרים מזמן רב ואי; איש יודע נה עד מה וזה לתת טעם לסמיכות החזן בנה״כ חת הכתוב מנחל כדרך ישתה עס אשרי יושב* ביתיך? ותירצה בטוב טעם ודעת גאמיו מנחל נדרך ישתה פי/ עתה בעוונותינו בגלותנו מנחל של דרך משכב אשה שיקרא דרך ישתה זה נחו ונר ע״כ יריס ראש בעוונינו / אבל תקנה ע״ז לנצח אותו שלא יבא לידי קרי ועבירות זנות סמיך החזן אשרי יושבי ניתך משכהו לבית המדרש לתורה ונו' י ונאיקו דף כעצמו / יצאו ברות פיו דברי שעות והתול / עול כה ודברים מאוסים / וכן בכמה מקומות פער פיו לגלי הוק להוכיח ולעורר את שומעיו / בדברים אשי לא ישמעם האזן מנלי מצוא כס מריחת / לחג סכלותו ונערותו " ושפר כזה אס יבוא ב־7 המון העם יחשבו אותו לדבר קודש / וינהגו כבוד במחירו / אשר לא אשיתהו אנכי בין משרתי מדרשי י / ובספרי חכמים אשר לא מאנשי פולין ומנוהגי ברבנות ישימו קהלה , י ולא יעלה על לבס למוחם גשס שפר " או לנו מעלבונה של תורה י אס דרשות כאלו קרובים לאמת / הלילה לנו לבקשו , מוטב שנהיה בוערים וכסילים מלכלות זמן על שבושים כאלה אשר הפסדם בצדם / כי כלבב ההמון יעירו דעות כוזבות ומחשבות בדויות / ובעין המבין יהיולצניניס ולשנים " שמז<ו נא / חכמי ישראל I אתם הושמתס ראש לעמוד על המצפה לשמור את צאן מרעיתנס / רנות שמעתי קולכם