Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · ניסן תקן (1790) · p. [Seite 16]

( רד ) 'למי עמי נרי ־תורה נמ1פ• 1למענ ממני (רומי.•) ננירק ■כשטות־ התודה ממאמרים תמוהים כדברי חז״ל מהשכעלס מעינינו לפי השקפה כראשונה כלי עיוני (עיון) ויגיעה רנה ופו׳ י־ “ הנה המחבר הזה התגאה כדרך ענוותנותו לגלול יריעות האהלים המכסים את הדברים הצפונים ונסתרים כמעטה / וכקש להראות אה הטמון כאש .! ואין לך דבר־ המסוגל להטמן נאש כאכן הבדולח וזולתו מהאבנים היקרים / וא״ב החשוב אתה שיציג לעיניך אבני יקר ספיר ואחלמה / ואחרי גללו את יריעות אהליו / גלל את גללו / רגל ערותו בהראותו את ילידו עיונו ונטעי שכלו אשר כנם כשם תורה (אוי לאותה כושה 1) שכתב בעיניו / לפי עניות דעתו דייקא/ ואמר עליה הוא קרוב (היא קרוכה) לאמת י ולסכת הספד אמר / כדי להראות לנכי עמי / ומפרש מה זה כני עמי / מי חידה כמותי /' גבורת פשטות ונו׳ אשר לא ירד איש עד עומקם אס לא בעיון ויגיעה רבה / כאשר עשה הרב הזה / וא"כ ראוי למשכיל לרוץ כגמר עלי אורח אל פכים הספר / למפן־ירוה חיש את צמאינו ולמלאות-■את נפשו השזקקה אל האמת יי ומתה הקורא עשה נאנס אתה כאשר עשיתי אנכי / פתח את הספר וקיא ככל מקום אשר יפתח לפניך / ותמצא אמידות בכבדות אשי תהיינה נועם לנפשין -♦ בדרועץ ־לשבת ־הגדול (דף *"ח ע/׳א) אתי שרצז ושבר ■וערסי כמה־ כתני הקודש ומאמרים מדחז״ל בטוב טעמו ודעתו! גלה טפח מן דעתו השפלה הקטנה לכבוד הנורא ב״ה / בהקשותו פל הכתיב דע את אלהי אבץ ועבדהו וכי מי ארס יכול לידע׳ את ה'? :ופירש שכוונת הכתוב לדעת מדותיו / הקשה (א) על הלי־יות והמחלות אם עושי ן הקליפות מעצמם ומגטכס הורישם? י (ב) וכי נביאים הם ובמה מגרשים כשעושץ רצינו של מקום? והקדים הקדמה כפייש הכתוב ׳הבל הבלים אמר קהלת הכל הבל מה יתרון לאדם בכל עמלו ונו׳ ואמרינן בגמרא ׳,'תחת השמש אין נו / אבל למעלה מהשמש יש לו וקשה בעיניו סמיכות הפשוקים? גם איך אמד שלמה ברישא הכל חלילה הכל משמע אפילו למעלה מהשמש אפי׳ ־יראת ק׳ הוא שטות