Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אדר תקן (1790) · p. [Seite 23]

'אולך ממיז שקמת .נגר / .ויהי תיבת ומך לשון.יזלוף וצו והפרוש.וחלוף עזבך את תמורת זה תהיה גס ולא פחדתי אליך והכף4 —הנה באר המחבר מלת ומר / אבל שכת שגס ובאמת דנרי ירמיהו האלה אנחנו קוראים על I רע נגד פניו המחבר הזה לאמור.: דע כי רע ומר עזבך את פשטהאמתי ולא פחדת לגלות פנים בתורה שלא כהלכה!־־־ ורעה גדולה מזאת כתב האיש הזה/ (דףנ״ט) וזה לשונו :;,לרשע או לנכרי לא. יתחבר ולא יספר בשבח מעשיהם או דגר מדבריהם שנאמר לא תחנם לא יהיה להם חן בעיניך 44וכו' מה גדלה תמיהתנו בקראט הד,נרי0 האלה!וצאים מפי איש ישראלי בדורותינו ניאף אס נודה שחז״ל פרשו הפיסוק לא תחנם באופן זה / I האלה הלא נראה לכלמשטל מעצמו / שכוונתם היתהרק על העמיס ההם בדורותס .עובדי אלילים ופסילים / אשר הציקו לישראל במאוד וירדו בהם בפרך / לא כן בדורותינו . וחלילה לנו לחשוב מחשבת פגול מן העמיס אשר בקרבם אנחנו יושבים עתה לבטח / ובשלומס שלום לנו. ונהפוך הוא חובה עלינו לדרוש שלומם וטובתם .ולהתפלל אל ה׳ אלהיט בעדם / נאשר באמת ובוודאי I אנחכי נוהגים בנית תפילתנו / כי בני אל אחד אנחנו לו ראו הרבנים המסכימים על השפר הזה / את הדברים האלה. / לא הרשו לאיש הזה לדפוס דברי ריב ומלון כאלה / כי בעונינו נמה וכמה נפשות נהרגו מישראל בעבור זאת / וזה יהיה I ואיש אחד חטא ועל כל עזת ישראל היה הקצף למופת לרבנים המסכימים / שיזהרו בדבריהם / ואל ימהרו לתת השנמותס על כל ספר ושפר טרם יבתנז היטב דברי המחבר / כי האשמה תלויה בראשי בני ישראל י אפס בזאת. נדון המחבר הזה לכף זנות שבוודאי .לא לבו הלך עמו בכתבו הדברים האלה ונד נייס המחבר.חבר הספר הזה / כי לולי זאת / מלוע סתר.המחבר הזה את עצמו נמה וכמה פעמים / נאשר גראה.מקוך ספרו את אשר קרב בדף זה / רחק בדף אחר / זאת אשר רחק פה / .קרב במקום אחר . ני פה'כתב : לא יספר.בשבח מעשי נכרי או דבר מדבריקם / וממש בכל דף ודף הביא דעת היונים ומעשיהם . פה אמד / .אשור לשאול נשלגס אדם רשע / . ובמקום אתר (דף צ״ק ע״ב) צתג וזה י סאי אפשרי f יוי עויקבע ו בהורת &' | אס,אפשר W מדמוווז שיותר מוג מגיע עסק *זליןפ«1/: 1 היוזעזעז 1 ה אים אשר ■ גווב לברור ■ חי^לל ז בואפיצם ן ׳מעצמו; :ו לחשוב : בפירוש | ומגירות f צערנות ל ז דברים ־ ־בות / זא נציגה של רשע ל ה פלוס; :י שלוס! שאמר : י וצו' < »— ך כי למול יראה