Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אדר תקן (1790) · p. [Seite 20]

<mj נספיי הדא פעה בנדי D־pf הזה מאס אן cp(« מושר ה! זזנמי היי מוסרנס ראשית י 3)? 1J (פעמיה (עיין ז ע( ליוו מסורת ע3 מנה!התורה המחבר סותרי חכמה b« מנח: ני י הס ׳ אשר אויבי מאן? j החש | הרל # עיי ן עס! נמי | אח '1 ( קפ ) הזה I ומי יתן ויפקחו רמי אשכנז את מיניהם פל הדבר הרע; הזה הנהוג־ כמדינת פולין ויתאמצו לחזק בדק הגולה ולהסיר המכשול הזה מתוך עמנו- י גס שפך המחבר הזה חמתו על אותן האנשים הנקראים כשס בעלי שמות / האומרים שהם יכלו לעשות פעולות נגד הנובע ע״י צרופי שמות הקדושים . ועוד נמצאים נחלק הזה דנריס עונים ונכוחים על איזה מדות כמו הגאוה והענוה והכילות-והנדיבות / הקנאה ודומיהם . ואעפ״י שככר נאמרו ונשנו הדברים האלה פעמים רנות נספרים שונים לאין מספר / מכל מקום כל המרבה לדבר מדברים האלה / וכוכתו לשס שמיס לעורר על לדם לכות כני האדם לעזוב דרך הרשע וללכת בדרך הישר / הרי זה משוכח מאוד / ומה' יהיה שכרו . ואולם על אודות איזה דברים לא יכול המבקר להתאפק מלדבר עם המחבר הזה משפעים / הנה המחבר הזה שלח כחך לשונו והאריך מאוד להזהיר את בני ישראל מלמוד הפילאזאפיע וההגיון (דף י״ע / נ׳ / כ״א) כאמרו שם : "מעבע זה הלמוד למשוך את האדם ללמוד גס מתוך ספרים חצוניס ונו׳ רמי מלא ימצו למו ישתו כצמא את דברי אריסע״ו ושמרי־ו “'■ונו׳ / וכתב עוד : ""ולהזכיר על זה המנין אמר המלך החנם כי ה׳ יתן חכמה מפיו דעת ותבונה/ ואין הנמצאים הפחותים עניי הדעת אמודיס בכך שימצא מעצמם מה שחשכהו הנותן מתנה יקרה ולכד לעמו ונו' ולא נאמר מגיד דבריו לאריסעו / חוקיו ומשפעיו ילאפלעון / אלא מגיד דבריו ליעקב על אשר חשק באבותיהם ויבחר בזרעם אחריהם להוציאם מחיק הנהגה הפלוסופית השכלית ונו׳ ואם לוקח יעקב ממות הארך כאלו למה לנו תורת חיים» וכו׳ ואין כאן מקומו להמליץ בעד חכמת פילאזאפיע ולהניא ראיות ומופתים על עובה רפיה / וגס אך למותר יהיה אס נרבה פה דברים נגד עעמת החלושות -של המחבר הזה ולסתור אותם ✓ ני דבריו ועענותיו מכועליס מאליהם כעין כל משכיל * אך את זאת צשאלה ממנו / אס כדבריו כן הוא שדברי אריסעאנולעס ודברי פלאעא אבני נגף המה לבני ישראל / מדוע הציג המחבר הזה