Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אדר תקן (1790) · p. [Seite 19]

1 (יקעט);־מאורינו ✓,.צורינו! יוצרימ / יוצר הכל השם נפשינו בחיים׳ מי1:לל את : ישים אותכו מן המיחליס לעבודתו ופו׳ ויכמר וירחם ויחס פחם;ו׳^׳ו " פתילת עמו ישראל שתהא שלהבת דביקותם עולה למעלה לשם ־ ולתהלה מליצה כזאת אינה צריכה התנצלות כלל על יפים טיס מצד! וטובה-אפס הלא נודע שהדבר הזה מעות אשר לא יוכל ליתקן ׳ ״?ייןא . הוא בין אחינו אנשי פולין / כי מחלה נושנת היא בתוכם / ז$1יימ . ודבר שפתים בזה יהיה אך למותר . ובעבור זאת נשים פנינו ®Pti’k | אל גוף הספר , פין 1 על; מי הלאות בחלק המושר אשר כספר הזה הראה המחבר את עצמו ים מדברי כאיש דובר משרים אשר לא ישא פני איש ולא יהדר ול ישרים ( פני גדול כאשר הראה לנו כל זאת (מדף מ׳ עד מ״ב) בהוכתו 1 למי לרבנים וליושבים על כסא הוראה את מומס . (ובוודאי לא על לש ורע ( הכלל כולו יצא / . כי עוד לא אלמן ישראל מרבנים הדבקים מנער ■ בה׳ והישרים בלבותם / כי אם על איזה מהם יצא אשר נודעים רי1! : בברור למחבר הזה / כאשר העיר הוא כעצמו את זאת . ) ׳* סופה; ותמהנו מאוד בקראנו דברי הרב המוכיח הזה באמרו (שם) לממש I « ועיקר האשמה תלויה בראש החורים והסגנים ידם במעל נין כל : ראשונה אשר לא יקימו. דיינים הגונים / אך הקם הקימו נאשר; השומרים הבלי שוא הורים ומורים המורים עצת קדוש ישראל אר את ־ ויעשו סמוכים סמוך אע׳׳פ שאינו נראה ונו׳ האוכלים ושותץ גש מה! ומסורבלין כדוב ואוכלים כריס מצאן שה פזורה ישראל ומוציאים , יה לפר נקי מנכסיהן והס בוכים למשפחותיהם! והוא כל ימיו בטובה / ־ f ע״ב) לפניו תדון דאבה / לא פסיק חוכא מפומיה כולא יומא ובלילה ויחעג שירה עמו / ומאחר שגס הוא נוהג כמנהג הסגנים וחורי ז פי׳ג; ארץ •באכילה ושתיה וסיכה נאה ומלבושים נאיס וכו׳ ומהם קשור; מראים עצמם בנגלה כחסידי עליון וכו׳ / בפתיל תכלת באון ־ [וס m : בן פלת וידי אדם פשוטות מתחת כנפיהם לקבל נדרים ונדבות : ץ עס י וכו׳ תינף לנטילת ידים ברנה יברכוהו בכל פאר ותהלה ונו׳» נזללה; ועוד דברים רבים נהנה ונהנה . ונפשינו עלינו תשתפך . מל בשמענו השמועה לא טובה הזאת מאיזה רבנים היושבים על c , כסאות למשפט במדינת פולין . ומי יתן ויכנסו דברי המונית■■» ץ* הזה גאזניהם וישובץ אל ה׳ ולא יוסיפו לעשות עוד כדבר הרע יג 3 2 w הזה