Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אדר תקן (1790) · p. [Seite 8]

( קסת ) איך אור יצול להחשיך אור? א״כ הוא חשוך והאורה קראז מאור הקטן? אגל זה הוא הדבר אשד דגרתי שהאמת החושי בגדרו הוא אמת גמור / ומה לנו אס היא מקבלת אורה מהשמש / או יש לה אור גפ״ע ✓ הלוא הוא מאיר לגו / ולגרה תורה כלשון גני אדס / והוא האמת החושי / למען יגינו כל האנשים / והמשכילים יגינו עוד יותר / שהלבנה לא לבד היא אוד לנו / אגל היא נפ״ע תגל ומלואה $ אור לחושינו / ותנל לשכלנו / ואין שני האמיתיות מכחישות זו את זו נאשר אנאר לך עוד / (מה רגו מעשיך ה׳ / מי כמוך יעשה מאין הכל / דגר והפוכו / חושך ואזר / תדבק לשוני לחיכי / א® לא ע5 מרומי שדה תקרא אין נמוך ה׳ ואין כמעשיך) * והנה לפי האמת הנעלם זאת לא זאת / כי מה אנחנו. רואים/ צל קיקיון / עלה נדף / כאשר אראך עוד/כי לו לגדו נתכנו עלילות / חושינו ושכלנו המה מהגל יחד / כי גם •לשכלנו אין מגוא נגני הידיעות ותו שיות הדגייס / רק ע״י חמשה שערים / והמה החושים / ואף כי ירחיק מעט יותר / יעל הרי הגין / ובגאותו ♦עוף עד לשמים / דלתי שמים מי פתח? לאמור / בוא ראה מה פעל אל / איך ירה אגן פנתה / ני כאשר אינך תוכל לראות מה שהוא הרחון הלאה מעיניך / ולא תשמע מה שהוא רחוק מאזניך / כן לא תדע את מעשה אלוקים אשר התה למעלה משכלך בלי תכלית וגג% / והוא האמת הנעלם / אשר עין לא ראתה בלתי ה' לגדו " וחגה לא אכתוב לך פה יותר מאמת הנעלם / געגור שאינו נוגע לעניניך / אגל דע שהוא דגר גדול מאוד / ואף שלא נשיג מהותו / נדע זאת/ כי כל מהשאנו' רואים / הוא רק כן לפנינו / ושם חלקתי העולם לשני עולמות / 1 עולם המחזה / ועולם האצילות / עולם האצילות הוא כפי ראותינו בחושינו וגשכלנו ♦ שא נא עיניך / הגט השמימה / שוד אוהל תכלת הלזו ביתידי זהב מחושק / אמור היש כן' במציאות האצילות? מי אשר הציץ רק מעט גחכמת הראיה/׳ ידע’מאין יבוא וה המראה 4' בנפול שחוד בלבן , גאשר עד ׳ : פה