Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · שבט תקן (1790) · p. [Seite 23]

( קנה) נאינדאשטאן גס לשונות אחרוה / אבל שפי! טמולי ידברו בה על חוף מאליבאר/ מאדורא / וקארמאנדעל! ובכל ערי חוף היס שכאינדאסטאן " והנה דבר אסתר היה נמו שלש מאות שנה אתרי גלות ישראל על ידי שלמנאסר / והמלך האדיר אחשודוש מלך גס על הודו ומוכר בכתוב ולק האגרות שכתב המן ומרדני לקנ״ז מדינות מלכות! למדינה ומדינה ככתבה וכלשונה / אלה ששלחו להודו כתבו בלשון טאמולי / שהיא שפת הארץ / ואס זה הדבר אמת שהאגרות הללו נמצאים עוד שס / יא־רו לנו נסדר הדורות לרעת באיזו זמן היה / ומי ממלכי פיס היה אחשורוש זה , שנחלקו בזה מאד סופרי העתיס / והאגרות עצמן תנשוף כל נפש לדעתן " יד בקאליקיט י גס היא עיר גדולה על תוף יס מאליכאי צפונית לקושין / ונמו שנאמר כחתימת המאמר * טו מצרים / אלה הס דברי המעתיק / ודברי טעות הס / כי יציאת מצרים נפי חשכון שכתורה היתה שנת ן1פיס זתמ״ח שנה לבריאת עולס / ואפשר שהוא טעות סופר שדרכו לטעות במשפריס ונמו שכתננו בהגהה ראשונה " ובחתימת הדברים לא אעלים משפט לכי / את אשר אני חושב על קצור ד״ה זה והמעוראות שנזכרו נו * והנני אומר כי לא מצאתי כו דכר אשר יניאני לומר שהוא דבר הגל או כוב / לא מצד המליצות / ולא מצד המעוראות שנו / כי גיאת אחינו מערי מדי למחוז נווזראטי ולשאר מדינות שנאינדאשטאן/ הוא דבר מתקכל על הדעת כיותר למי שיודע צורת הארץ ותכונתה! וכן היהודים ששלח מלך אשור מנחה למלך תימן / הוא נהוג שכעולס! ולא אאריך בזה / וגרוש היהודים מתימן / ושאנשוס באעדאשטאן לכפור גאמונחס/נזה זכוה קרה לגלות יהודה וברמן גממלנות האירופי פעמים רגזת ושהאונסיס