Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · שבט תקן (1790) · p. [Seite 24]

ושהאנושיס בהודו אף כי חורת ה׳ אין אתם / עדיין מקים באמונת אבותיהם / בן ראו עינינו כאנוסים שבספרד תפורמגאל * וכן המליצות שנגד הורקו מלשון עכרי ללשון הוללאנדי / ומהוללאנדי לאשכנזי / ועל ילינו שכיס עתה גס ללשון עברי יעידו על האמת / ני אע״פי שלא שניתי דבר גס לא הוספתי עליו ולא גרעתי ממנו / צא הפיגו טעם העברי / ולא המירו ריח המליצה / הגל מעיד שמקורו וראשיתו הוא מכתב ענרי, וכן דברי שמעון שדבר למלך דברי שכל טוב / וראויס הס למי שאמרן * והתפלה שהתפלל לה׳ בצרתו / זנה ונקיה משגיאה/ והיא נדרך התפלות שהתפללו אבותינו הראשונים / ונין תפלת העם כעד נשיאס / גס היא טהורה ונקייה י סוף דכר נמעע אי אפשר לי להאמין שתהיה מכתב מפואר כזה מעשה ידי נבל / הדובר רמיה להטעות את הבריות / גס איני רואה מה בצע לאיש העושה כאלה / והנה מכל הצדדים שזכרנו לבי נוטה להאמין כי יש ממש בדברי הימים הזה / ושראוי לכל משכיל דורש את האלהים לשוס עינו עליו ואולם מצד אתי נולד לי ספק בו/ כי אחר שזה מאה שנה שנודע לנו באיראפא שיש יהודים בקושין ועל חוף מאליבאר / ונמו שכתבתי למעלה בשש הסופר באנא׳׳שע מיהודי ספרדי בשמו הינריקוש שהיה הראשון אשר מצא אותס שס 4 וגס אחרי כן נתודע הדבר יותר / עד שוה שנים רנות ששולחים לשם הספרים אשר אתנו למשא ומתן / וכמו שנודע לי שגס ארבעה ספרים ממחברת יין לבנון על מש׳ אבות שחברנו נשלחו לשם / ואיך בכל הזמן הרב הזה לא נתודעו אחינו היושבים שם אל אחיהם היושבים באיראפא / ולא הודיעום מאין באו לשם / ושהם מגלות השבטים שהגלה שלמצאשר מלך אשור בימי הושע בן אלה / ומה הם הספרים שנשארו בידיהם מאבותיהם / וכיוצא בהודעות כאלה רצי הערך / י ואיך החרישו מכל זה / ולא מדע לנו דבר מטוחרי ישראל העושים עמהס מקנה וקנין 4 עד שבא האיש המעולה ריטץ ומצא בין כתבי מארצעללוס בלעם קצור דברי הימיס זה שהעתקנו פה / שנעתק זה שלשים שנה מיהודי שהמיר דתו פא לארע מלשון עברי ללשון האללאנד § ויגד