Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · שבט תקן (1790) · p. [Seite 22]

( קנד ) חכמי שינא וגדוליו הלמודים היקרים האלה / והוא קונפוציוס/ גס הוא היה חכם יהודי מגלות אשור / כמו שמעון רנן כתימן / או אחד מאנשי הארץ שלמד חכמתו מן היהודים סוף דנר דגר אלהינו •קום לעולם / שאמר עלינו ואתם תהיו לי ממלכת נהנים וגו' (שמות ע׳ ו׳) / כלומר תורה יבקשו מפיכם / ותורו לכל עמי הארץ חכמה ודעת / ואמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ונינתכס לעיני העמיס וגו׳ (מריס ל' ו׳) / ובארנו המקראות האלו כבית ראשון מספרנו גן נעול (חדר ו׳ חלון א׳ 3׳) / שהמונה העליונה היתה שכאמצעית שמירת התורה והמצוה / שעי״כ ירים השם קרן עמו ננל נפלאותיו / ישמעו ויראו כל העמיס כי עם גדול אנחנו / ורק החכמה אפנו / וילמדו גס המה ליראה את ה׳ לטוב להס ♦ וכאשר הפכנו הקערה על פיה / ותחת שנלמד אותם חכמה ונינה / למדנו דרכי הגוים שכנעו לזנות אחרי|1היס אחרים/ כלתה חמת ה׳ ננו והגלה אותנו נין העמיס ליסר־נו על חטאתינו / ונפו אותנו לענוד לאלילים / וככל זאת למדו ממנו ככל אפסי ארץ לדעת כי יש מציאות עליון על כל ונורא עד אין חקר וכמו שאמרנו יב והעתקתים י לא אדע מי המדכי זאת / ואחשוב ני פאן דארט אינו המעתיק מלשון ענרי ללשון הוללאנדי / ני אם העתיק הוא הדנריס היה נותן לפקיד כלעס גס העתק ממה שכתוב על לחות הנחשת / אגל קצור ד״ה זה נתנו מי שנתנו לעצמו / לקח המרים מד״ה השלם שכיד הנשיא / והוא אומר שראה הלוחות והעתיק מה שחקק עליהן / וד״ה הקצר הזה נא ליד פאן דארט והעתיקו ללשון האללאנדי ונתנה לפקיד נלעס / וכן מה שנאמר למעלה מיום הצום על דבר גזלת הספרים ויום החג על דגר שהושבו להם / שמתענים וחוגגים עד היום נחימן ונקושין גס אלה דנרי הכותב הראשון / וכמו שאמרנו למעלה ♦ ע בלשון טמול' * לשון טמולי ידועה / והיא שפת כל ערי מאליבאר היושבים על שפת הים / ויש באינדאסטאן