Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · שבט תקן (1790) · p. [Seite 20]

(י;הי.טנמ שמעמייוי 3! ת׳ נלרך אמי 'מהבנתתג tum י לנו נל יי 'סכר יעי: יהנדיס < (ענפיי גי מ7* <pf אי;!עוניו נאלוהד נלאה*? 1הניר לנס 3 נראמיו אנרהנ לעמי? העלי( 0V להמו הא5נ (הדו! במל לשה נאפ זל11( אתי סע נח יהי ( קנב ) דלדעי ימים / תמהצו נשמעכו ני יש יהודים באינדאסטאן / כל שק היהודים היושבים שם שיפלא בעיניהם בראותם יהודי מקצה הארץ אשר צא שמעו בארצם מעולם וצא דמוהו נלבס ♦ יא צח ונכון / מהפור הזה אנו רואים ני עד היום הזה מעורבים; ומובלעים מזרע ישר12 ל^פיס ולרבנות בין יושבי אינלאסטאן / נמו שנבלעו גס בגלותנו לרבבות בספרל וכפורטגאל / ואעפ״נ יודעים בלבם ני הס מזרע ישראל / ומאמינים באלהי ישראל / ונמו שמעיד ד׳׳ה זה על האנוסים שבנוזראטי ששומרים את השבת וי״הנ ומלים בשר ערלתם " וכן ידוע מארץ אבעס״יניען שהיא לזרום מצרים שמדברים ג״כ שפת עברי ונוהגים מנהגים כמנהגי ישראל ומלים אתבשר®/ ועל אלה וכיוצא בהן הבטיח הנתוב והיה .ביום ההוא יתקע בשופר גזול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה׳ בהר הקדש בירושלים / והאובדיס בארץ אשור הס אותן שנזכרו נד״ה זה/שהן אובדים בין האומות שבאינדאשטאן / ועוד הלאה מזה בארץ שינא והנדחים בארץ מצרים הן אותן שבאניס״יניען / ועל כלס יחמול השם ביום יקבץ נדחיו / כל אשר הוא מזרע ישראל ישתתוה לה׳ בהר הקדש בירושלים / וכן יקרה לגלות יהודה ומימן * ומספור זה שמענו כי מימי כלות אשזר באן רבים מעשרת השבטים אל ארץ הודו / ושישבו שם שקטים לערך י״ב מאות שנה / עד שלחצוס המאגול הגדול לעזוב אמונתם ולעבוד אלילים / ולא נזכר נד״ה זה למה ועל מה בעת ההיא עבר עליהם נוס התרעלה * ואפשר בהיותם בארץ ההיא שנים רמת ועובדים לאלהי ישראל 7 בלי ספק נתפרסמה אמונת ישראל בארץ ההיא / והחכמים שבין העכו״ס קבלו מפיהם מציאות השם אחדותו ויכלתו הבב״ת ודרכי טובו רחמיו וחסדיו וכיוצא / ואולי גס רביס מעם הארץ נשמעו לעצת חכמיהם אנשי אמונה / ועזבו עבודת אליליהם / ושזאת מיתה חרון מלך רשע שקם בעת ההיא / ועשה בהם נקמה והכריחם לכפור גאחונתס ולעמד לאלילים / ורואה אני מזה ני