Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · שבט תקן (1790) · p. [Seite 19]

( קנא ) לאותה צרת לנ לענוד נעל כרחו לפסילי עז ואגן / וככל זאת הנטיח לנו השס כי לא כלו רחמיו / שנס בעתים רעים כאלה אם נכקשהו / ונדרשהו גכל לב ובכל נפש / נמצא עזר מקדש / נמו שקרה לשמעון רבן בארץ תימן " וכמו שקרה גס ליהודה וננימן בדורות רנות של צרה שכפו אותס להמיר אמונתם / וגס המה פעמים רבות בקשו את ה׳ וימצא להס / וכל אלה הס דברים ברורים " י וישבו שם * חוף מאלינאר הוא בצד מערבי של אינדאסטאן / והולכת מצפון לדרוס ויש בה ממלכות רבות / ואחת מהן קושק / שבה עיר קושין / והיא תחת יד קומ״פאני המזרחית של הוללנדי / ואין ספק שנס במקומות אחרות יש שביהודים / וזה אין גו ספק / ני גס מבלעדי ד״ה זה הנודע לנו עתה / ידענו שיש בקושין ובסביבותיה יהודים / ובילדותי נבר שמעתי שס יחזקאל ראנבי הנזכר במאמר זה / אבל דמיתי שהן יהודים שבאו לשס לפני חמש או שש מאות שנה מבני גלותנו / ע״י סבות ■זגרושין מפרס ומשאר מדינות / ומי עלה על לבו שהן מגלות שלמנאסר כנזכר בד״ה זה / וזכורני שבילדותי קראתי בספר שכתב באנא״שע / שהראשון מישראל שמצא בקושין יהודים זה לערך מאה שנה / שמו הינריקוס יהודי ספרדי שהלך עם אניות קאמפאני המזרחית שבאינגליטירא לאינדאסטאן בעסק מו׳־מ מאבנים טובות / וכשהגיע לקושין / הרגיש שבין יושבי הארץ שנשאו ונתנו עמו אנשים שיש להם מנהגי נני ישראל / וגס הס הרגישו בו שמנהגיו משונים ממנהגי שאר אנשי האניה / וכשהתודעו איש אל אחיו / היתה השמחה גדולה על יושבי קושין / ועשו אותו היום כיוס חג ושרו הלל ♦ וגס זה מורה שהם שם מגלות אשור / ני אילו באו שס מאנשי גלותנו / לא תמהו לראות יהודי מארץ אחרת / אגל בהיותם שס מראשית / מאין ידעו ני יש עוד יהודים בקצוי ארץ / ני אינגליטירא קצה תבל (מערב / ואס אנחנו הנפוצים באירופא שיושביה חכמי חרשים ויודעי 1 הנקראת / והיא ■אימאשען א / 1נעז! היהוזיש דון צדן ינדאשטאן :7 הצפוני ׳נדאסטאן : הנולים ■ :ר\ להם : דוסטאן ׳ וראטי •י , ותשנה 1 נתקיימו צמר ני תי נכס ונוי 1 ־נרם הפל ־ ואל וארן