Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · שבט תקן (1790) · p. [Seite 15]

( קמז ) שלא יודיעו לנזר ׳דורם רמב״ס ו״ל שיש בידם המטמון האלהי הזה / ושלא ישלחוהו לידו / אחר שהיה נידם תנ״ך ומשנה ותלמוד ושפרי הגאונים והרמים נמו שהן בידינו י אגל האמת כי היהודים הראשונים ששלח מלך אשור מנחה למלך תימן כנזכר 3ד׳/ה זה / לא ישנו בה רק לערך שש מאות שנה וכמו שנזכר לפנינו / ואחרי כן גורשו משם / והיה זה לערך בסוף ימי הנית השד / רחוק יותר מאלף שנה מימי חיי רמנ׳׳ס / ושדם רנות אחרי כן באו שם יהודים מאנשי גלותנו זה / והס באו ממצרים ומבבל השמונה לתימן / והס מיהודה ומימן כמונו / וספריהם ומנהגיהם דומים לספרי ומנהגי כל אנשי הגולה הזאת ♦ ודע ני שלמנאסר/ הבאים אחריו עד שנחרבה דנוה ראש מלכותם נשנה הראשונה לנבונדנצר / היתה להם הממשלה הגדולה בעולם על אשור ופרס ומדי והודו t נמו שמלך אחריהן נכונדהצר על כלל המדינות האלה / ונשחרב נבל ובאה המלוכה לפרש משלו מלכי פרס על כלס / נמו שכתוב במגלה המולך מהודו עד כוש / שהוא מאינדא״סטאן עד אכישינ״יען / שביניהן כל הממלכות האלה / וכשבאה הממלכה ליון כיד אלכסנדר / משל הוא בכלן ✓ וכבש הודו כלו עד המקום שנופל נהר גאנג״ז ביס שהוא לחוף קארמאל׳דעל וכל אלה הדברים ידועים אין חולק עליהן / ורק העירותי עליהן להאיר עיני הקורא בהמת ד״ה שאנו מעתיקים לו * ד וספד ישעיה / אמר המעתיק אס אמת הדבר שנמצא דברי הימים עברי נזה ליהודים אשר בקושין ושעד היום יש בידם הספרים הנזכרים בקצור ד״ה זה / כמה תגדל חובת כל איש חנם לתת לבו על הדבר הזה / לעשות מאהבת בקשת האמת מה שיש לאל ידו לעשות / הן בעצה הן בפועל בעבור השג שפר ד״ה אשר לאחינו כקושין / וביותר להשיג העתקה נאמנה מכל הספרים אשר בידיהם / לא שמעתי מעולם לבר גדול כזה / ני אז נראה אם ספר תורת משה רנינו שבידם י ב 3 ©1 מסכמת