Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · שבט תקן (1790) · p. [Seite 3]

( קלא ) סופר קדמק נעולס ששפוריו מגיעים לעתים ההם / ואפילו עד אלפים שנה אחרי כן לא יגיעו / ני סופרי העמיס המובהקים שהיה ראשיתם לערך בימי התחלת מלכות פרש / שנתן* קורות זמניהם על הסדר / נל מה שדברו מדורות קדמוניות שהיו לפניהם / שמעו מפה אל פה / ומלאים הזיות והבלים ודמיונות עובדי אלילים / ומענו מן האמתיות ששמעו מאנשי אמונה המעורבים בהם/ נלס עדים נאמנים על שפורי התורה והנביאים / ני על נן גס כת המנחישיס בנבואה וכתורה מן השמים חולקים נבול לתורה מצד האור המגיה מדבריה בעניד ימות עולם ושמת דוד ודור / וגנולי הארצות שנחלו צאצאי שלשה בני גז / אשר בלעדה החשך ינשה על הסופרים הקדמונים והאחרונים ♦ ואנחנו אפר גשם ה׳ נלך / ידענו ני ה׳ דבר נל זאת ביד משה עבדו / דגד לנו נח מעשיו מיום ברוא אלהיס אדם על הארץ עד בוא ישראל על גבול ארץ כנען / והקים בנו נביאים שכתבו משם ואילך עד בואם שנית אל הגבול ההוא ברשיון מלך פרס / ואלה הספרים אשר בידינו כתובים למרות גרה״ק בעבור ישראל / ובגלגול דברים נזנר בהם מקצת ענינים וספורים קצרים משאר ממלכות הארץ / מאדום ומואב ועמון ועמלק ופלשת וצור וצידון שכיני ארצנו בימים ההם / מממלכת מצרים / ממלכי עכר הנהר וארם צובה / ממלכי אשור אשר ראש ממלכתה היחה נינוה העיר הגדולה! מנבל ומלכיה וממלני כרס ומדי ויון / אבל מלבד הספרים האלה היו באומתנו בימים ההם ספרים נתונים בהם ברחבה פרעי קורות אומתנו / והן דברי הימים למלכי יהודה וישראל / שרמזו עליהן בכל מקום כותבי ספרי הקודש / ועוד ספרים רבים מעשה ידי נביאים שכתבו בחכמתם דברי העתים שעברו על ישראל ועל כלל עמי הארץ בימיהם / ובהיותם נביאים ויודפיס דעת עליון / אע״פי שכתבו גס ספרים נדרך הסופרים מדעת עצמן / אין לדמות אליהן ספרי סופרים הדיועיס / ני הנביאים היו ברי לבב דדיהם אמונה / לא הוסיפו ולא גרעוס על המאורע / ולא שנו בו דבר לא מאהבת אדס ולא משנאה לא מבצע או מפחד / נאשר יקרה במעשה הדיועים / גס הודיעו בדבריהם עוב עעס במקרים.שקרו נפי רוחב חכמתם / ולמדו ע״י זה לבני אדם דעת ויראת פ׳ יש ב 2 9 ואל