Ha- Meʾasef
- Journal
- Ha- Meʾasef
- Volume
- (1789-1790) תקן (1789)
- Issue
- שבט תקן (1790)
- Date
- 1790-01-01
- Page
- [Seite 2] (sequence 2)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 63% known words query
- IRI
…/9582265-9595255-9595399--2110-9595401- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
; 0ופר קדמ : עד?!פיס; t שרה ch קורות זמני שר1(פר 1 pmv אמונה הי והנביאים ׳ חולקים נ3 ושנות 17ל (ז / מאתרוגי! ד1ת ניר י אדם«ל < ננו נג־אי: ברשיון מ! : נוה״יןננ1 ושפורים ועמלי וס ' מצדים / ן ראש ממ ,:!m ] , באומתנו אומתנו עליהן נ;; מעשה ין < ישי!! ועל i עליון/ו! אין לזמן וידיהם י דנרלאו נמעשז! נפי רוח! 1 ן f ( bp ) י' גגו אנשי שם המלאים רוח חכמה להגיד לעס העלומות הפורה וברור ההלכות ולהכינם דרכיה וספוריה הקצרים מאד ואין מנין גס * ומלכד זאת עוד ירדנו פלאים מכל העמיס / שמרוב התלאה אשר מצאתנו בין הגויס / ופזור האומה לארבע רוחות השמים / ושבמקומזת מושבותיהם היו נדכאים עד עפר / אין להם נחלת שדה וכרס / ולא מקורות אחרות לשאוב מהן חיי שעה זולתי ע״י מקנה וקנין ומסתר/ גנרה העניות נישראל וכל אישהולף אחר נצעו / ואין הלב על מכונו לחקור ולדעת נדברים הקשורים נגס התורה זעם האמונה / שהן החכמות והתכונות שהיו מורות הראשונות תפארת ליודעיהן / וכל כך נפל למו עד שרכים ממנן אינן חוששים להעדר ידיעתם בק ✓ בוז להן לענז להן / ולא לנד שחסרו החכמות הצריכות לגינת לב ולעומק הדעת / נמו המדידה והמספר והתכונה וחכמת הטבע ועל כלס חכמת הנפש / אכל גס הידיעות שהן למעה מהן / והן אותן שאילן צריכין לגינה יתירה / ומצד אחר עולות על הראשונות בעבור תועלתם והשתמשות האדם בהן ננל רגע / כמו תכונת הארץ לגבולותיה שהיא הגיאגראעי / וספורי הדודות איך נשתלשלו הדברים דור אחר דור / שהיא ההיסטאריא / גס אליהן לא יביטו וכדברי תהו נחשבו להם / לדעתם לא יועילו אס ידעם האדם ולא 'יזיקו לו אם לא ידעם / וכל. זה שכוש הלב וחסרון דעת / גי מלבד.כי שתי אלה הכרתים לאדם בחיים אשר חי תחת השמש וכל רגע ישיחו גהן גס גני אדם גס גני איש / והמשכל אופס יהיה בחברת בני אדם כאיש אשר לא שומע/ וגס יזיקו לו 1במשאו ומתנו / ונמו שבארנו בארבעה המכתבים שחלקנו ביעקב / אלא שהן צרינין והנרחיס לנו גס להבנת דברי התורה והנביאים/ והתורה אומרת זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור וגו׳ / גהנתל עליון גויס וגו' יצב" גבולות עמים וגו, / שהיה וה בימי גח כשנפרדו בני אדם ונחלו ארצות תבל במצות אביהן נח איש האלהיס / ונזכרו גבולי ארצותיהן לגוייהן בתורה / אף צי התורה קצרה גספוריה! הנה גס הספור הקצר הזה לא יערמו זהב ופז רב / ני הוא ראשית ספורי ימות עולם וראשית גבולי הארצות / וזאת התורה לבדה למדה זאת לבני אדם f ני זולק הספר האלהי הזה , אין מחברת או ־מנתב שופר